עבירות תקיפה, איומים וסחיטה: ייצוג, עונשים ואסטרטגיות הגנה
ייצוג מקצועי בעבירות אלימות ואיומים בכל הערכאות
ד"ר לירן אוחיון, עורך דין פלילי מחיפה, מייצג נחקרים ונאשמים בעבירות תקיפה, איומים וסחיטה בבתי משפט בכל הארץ.
תקיפה, איומים וסחיטה - מה עומד על הפרק
שלוש העבירות האלה נפוצות בתיקים פליליים בישראל, ולמרות שהן נראות לעיתים "קטנות" מבחינת מה שקרה בפועל, הן נושאות עונשים כבדים ומשאירות רישום פלילי שמשפיע על חיים שלמים. הבעיה הנפוצה ביותר: אנשים מגיעים לייעוץ מאוחר מדי, אחרי שכבר הוגש כתב אישום.
כל אחת מהעבירות האלה מוגדרת בחוק בצורה ספציפית. מה שנאמר בחקירה, האם הוגשה תלונה נגדית, מה הייתה הנסיבה המדויקת - כל אלה משנים את התמונה. ייצוג נכון מתחיל עוד ��פני שמוגש אישום.
תקיפה - הגדרה, עונשים ואסטרטגיית הגנה
תקיפה מוגדרת בסעיף 379 לחוק העונשין כפגיעה בלתי חוקית בגופו של אדם, לרבות מגע פיזי כלשהו שנעשה ללא הסכמה. לא צריך להיות פצע נראה לעין. דחיפה, סטירה, או אפילו השלכת חפץ לכיוון אדם יכולות להיחשב תקיפה.
טווח העונשים:
- תקיפה סתם (סעיף 379): עד שנתיים מאסר
- תקיפה הגורמת חבלה (סעיף 380): עד שלוש שנים
- תקיפה חמורה (סעיף 382): עד שבע שנים, ובנסיבות מחמירות יותר
- חבלה חמורה (סעיף 333): עד עשר שנים מאסר
מה אפשר לעשות בשלב מוקדם: לפני הגשת כתב אישום, לעיתים ניתן לנהל מגעים עם הפרקליטות לסגירת התיק בהסדר מנהלי, בגישור, או בעיצום כספי. ברגע שהוגש אישום, המרחב הזה מצטמצם.
הגנות נפוצות: הגנה עצמית או הגנת אחרים, הסכמת המתלונן, הכחשת הקשר הסיבתי בין המעשה לפציעה, ופגמים בגרסת המתלונן. בתיקי תקיפה רבים יש תלונות נגדיות, וזה משנה את כל הדינמיקה של ההליך.
איומים - מה נחשב עבירה ומה לא
עבירת האיומים מוגדרת בסעיף 192 לחוק העונשין. האיסור הוא על איום בפגיעה בגוף, ברכוש, בשם הטוב או בפרנסה של אדם, במטרה להטיל עליו אימה. אין צורך שהאיום יתממש.
מה שמפתיע רבים: מסרון, הודעת וואטסאפ, או הערה ברשת החברתית יכולים להיות בסיס לאישום. גם במריבות משפחתיות וגם בסכסוכי שכנים, תיקי איומים מוגשים לבית משפט.
העונש הקבוע בחוק: עד שלוש שנות מאסר. בנסיבות מחמירות (כגון איום בנשק) העונש גבוה יותר.
אסטרטגיית הגנה: במקרים רבים ניתן לטעון שלא הייתה כוונה להטיל אימה, שמדובר בהתבטאות ספונטנית בעיצומו של סכסוך ולא באיום מחושב, או שהמתלונן לא האמין בפועל שהאיום יתממש. בנוסף, בדיקת ראיות דיגיטליות (הקשר השיחה, תוכן ההודעות המלא) יכולה לשנות את התמונה לחלוטין.
סחיטה באיומים - העבירה החמורה מכולן
סחיטה באיומים (סעיף 428 לחוק העונשין) היא עבירה חמורה יותר מאיומים. ההבדל: כאן מדובר באיום שנועד להוציא טובת הנאה - כסף, שירות, ויתור על זכות, ועוד. השילוב בין האיום לבין הדרישה הוא שמגדיר את העבירה.
העונש המקסימלי: שבע שנות מאסר. בפועל, כתבי אישום בגין סחיטה מלווים לעיתים בכתבי אישום נוספים (תקיפה, הסגת גבול, מרמה), מה שמגדיל את החשיפה.
דוגמאות שמגיעות לתיקים אמיתיים: דרישת פיצוי תחת איום, "הסכמות" שנכפו בסכסוך עסקי, ואיומים בהפצת תכנים פוגעניים אם לא ישולם כסף (המכונה לעיתים "סחיטת סקסטינג").
הגנה בתיקי סחיטה: הצד המגן צריך לבחון האם אכן הוכח כי מדובר בדרישה ולא בתלונה לגיטימית, האם יש ראיות ישירות לאיום, ומה הקשר הדברים. לעיתים מה שנראה כסחיטה הוא בפועל ניסיון לממש זכות קיימת בדרך לא מוצלחת.
מה לעשות ברגע שנחקרים
בין אם מדובר בתקיפה, איומים או סחיטה, הדבר הראשון שצריך לדעת: מה שנאמר בחקירה נשמר ומשמש ראיה. אין חובה להתייחס לכל שאלה. הזכות לשתוק קיימת בחוק ולא צריך להתבייש להשתמש בה.
מה שחשוב לעשות לפני החקירה:
- לפנות לעורך דין פלילי לפני שמגיעים לתחנה
- לא לדון בפרטי האירוע עם אף אחד, כולל בני משפחה, עד לייעוץ
- לשמור כל תכתובת, הקלטה או מסמך שעשוי להיות רלוונטי
- לא לנסות ליצור קשר עם המתלונן בעצמאות
ייצוג בשלב החקירה משנה את מהלך התיק. בתיקים רבים ניתן למנוע הגשת כתב אישום כלל, אם מגיעים בשלב הנכון עם הטיעונים הנכונים. לפרטים על שלבי ההליך הפלילי, ראו המדריך המלא להליך הפלילי בישראל.
ייצוג בעבירות אלימות ואיומים בחיפה ובכל הארץ
ד"ר לירן אוחיון הוא עורך דין פלילי מחיפה המייצג נחקרים ונאשמים בעבירות תקיפה, איומים וסחיטה. למשרד ניסיון בתיקים שמגיעים מכל הארץ, כולל תיקים שהתחילו כסכסוך פרטי והפכו להליך פלילי מלא.
אם אתם בשלב של חקירה, זימון לחקירה, או שכבר הוגש נגדכם כתב אישום, הנכון הוא לדבר עם עורך דין לפני שממשיכים. שיחת ייעוץ ראשונית יכולה לסייע להבין מה עומד על הפרק ומה האפשרויות הזמינות.
לאחר הרשעה, אם רוצים לטפל ברישום הפלילי, ניתן לקרוא על מחיקת רישום פלילי וחנינה. לעמוד הבית של המשרד: עו"ד פלילי בחיפה, ד"ר לירן אוחיון.
רוצה לדעת מה אפשר לעשות במקרה שלך?
דיסקרטיות מלאה. בדיקה ראשונית. ללא התחייבות.