ייעוץ וליווי בדיני הגנת הפרטיות
ייעוץ משפטי לארגונים בדיני הגנת הפרטיות בישראל
עו״ד ד״ר לירן אוחיון מייעץ לארגונים בדיני הגנת הפרטיות בישראל: בודק מראש את האתר ואת התהליכים, משיב בזמן אמת כשעולה שאלה ומלווה את הארגון גם בשירותים שהוא נותן לאחרים. הגישה שלו לקוחה מעבודתו בדיני הראיות, ועיקרה בחינה שיטתית של המידע: מה נאסף, היכן הוא נשמר, מי נחשף אליו ומה יקרה אם הארגון יידרש להסביר זאת.
למי זה רלוונטי?
- חברות וארגונים שמחזיקים מידע אישי על לקוחות, עובדים או משתמשים, ורוצים תמונה מסודרת של מצבם מול הדין.
- ארגונים שנותנים שירות לגופים אחרים ומעבדים עבורם מידע אישי, ונדרשים להסביר כיצד המידע נשמר ומי נחשף אליו.
- גופים הבודקים אם חלה עליהם חובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות, או השוקלים מינוי גם בלי חובה.
- גורמים שקוראים את העמוד במסגרת הליך רכש או התקשרות ומבקשים לדעת מה המשרד מציע ובאילו תנאים.
מה כולל הייעוץ והליווי
בדיקה יזומה של האתר
בחינת מדיניות הפרטיות, הטפסים, השימוש בעוגיות וההודעה שמקבל מי שמוסר מידע, מול מה שהאתר עושה בפועל. הבדיקה מסתיימת בממצאים בכתב ובהצעות ניסוח.
בדיקה יזומה של תהליכים בארגון
מעקב אחר מסלול המידע האישי בארגון: מה נאסף, לאיזו מטרה, היכן הוא נשמר, מי ניגש אליו ולמי הוא מועבר. המטרה היא לאתר פערים מול החוק והתקנות ולתקן אותם בעוד מועד.
מיפוי סיכונים והמלצות
זיהוי הסיכונים המשפטיים שבעיבוד המידע בארגון, דירוגם לפי חומרה, והמלצות מעשיות לטיפול בהם, כחלק מליווי הארגון בעמידה בדרישות החקיקה והרגולציה.
ייעוץ שוטף
מענה משפטי כשעולה שאלה בזמן אמת: בקשה של אדם לעיין במידע עליו, שינוי במערכת או בספק, שימוש חדש במידע קיים, או חשש שמידע יצא משליטה.
השירותים שהארגון נותן לאחרים
כשהארגון מעבד מידע עבור גוף אחר, ההתחייבויות שלו כלפי הלקוח ואחריותו כלפי האנשים שהמידע עוסק בהם צריכות להיות ברורות. הליווי כולל בחינת ההסכמים, הגדרת זרימת המידע בין הצדדים ושיפור השירות עצמו כך שיעמוד בדרישות הדין.
ליווי בשאלת המינוי
המשרד מציע ייעוץ משפטי בדיני הגנת הפרטיות בישראל, ובכלל זה ליווי גופים החייבים או השוקלים מינוי ממונה על הגנת הפרטיות, וכן כהונה כממונה חיצוני לפי סעיף 17ב3(ב) לחוק, אם ימונה כדין.
הייעוץ ניתן בדין הישראלי, ומתמקד בצמצום סיכונים משפטיים. כשנדרשת עבודה טכנית באבטחת מידע, המשרד נעזר באיש אבטחת מידע חיצוני.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות - חובת המינוי ומי חייב בה
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, נכנס לתוקף ב-14.8.2025. בין היתר הוסיף התיקון חובה על גופים מסוימים למנות ממונה על הגנת הפרטיות. לפי סעיף 17ב1(א) לחוק, החובה חלה על ארבעה סוגים של גופים:
- גוף ציבורי, וכן מי שמחזיק עבורו במאגר מידע. גופי ביטחון כפופים להסדר נפרד.
- בעל שליטה במאגר מידע שמטרתו העיקרית איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, כשבמאגר מידע על יותר מ-10,000 בני אדם.
- בעל שליטה או מחזיק שעיסוקיו העיקריים כרוכים בניטור שוטף ושיטתי של בני אדם בהיקף ניכר.
- בעל שליטה או מחזיק שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד של מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, ובהם תאגיד בנקאי, מבטח, בית חולים כללי וקופת חולים.
מה נחשב «היקף ניכר» נבחן לפי אמות מידה שקבע החוק, ובהן מספר בני האדם, היקף המידע ומשך העיבוד. גוף ציבורי, וכן תאגיד בנקאי, מבטח, בית חולים כללי וקופת חולים, חייבים במינוי לפי לשון החוק. לגבי יתר הגופים, השאלה אם החובה חלה נבחנת לפי פעילותם ועיבוד המידע שהם מבצעים בפועל. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בעניין מינוי הממונה (14.7.2026).
איך העבודה מתנהלת
העבודה מתחילה בשיחה ראשונה, שבה לומדים את הארגון ואת השאלה. אחריה מגדירים את ההיקף, עורכים את הבדיקה, מוסרים ממצאים בכתב ומלווים את התיקון. כל ארגון נבדק לפי הפעילות שלו והמידע שהוא מחזיק בפועל, ולכן ההיקף נקבע בתחילת העבודה ולא לפי חבילה קבועה.
למה ד״ר לירן אוחיון?
ד״ר לירן אוחיון, עו״ד וסנגור מאז 2011, הוא דוקטור למשפטים מאוניברסיטת חיפה. השתתף ועמד בדרישות קורס מקוון בנושא ממונה הגנת הפרטיות, במסגרת המדרשה של לשכת עורכי הדין בישראל (ינואר 2023). את הקורס יזמה הרשות להגנת הפרטיות בשיתוף לשכת עורכי הדין. התעודה נחתמה בידי עו״ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות, ובידי עו״ד ליאור שפירא, ממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין. כמו כן סיים בהצלחה השתלמות ׳מבוא לסייבר למשפטנים׳ (מרץ 2022, 20 שעות), שעל תעודתה חתומים ראש לשכת עורכי הדין ונציגת מערך הסייבר הלאומי.
מחקרו של ד״ר אוחיון עוסק בדיני הראיות, והוא כתב על בדיקת אותנטיות של ראיות דיגיטליות ודיפ-פייק. בעבודת הייצוג בתחום המשפט הפלילי הוא מכיר מקרוב את הרגע שבו מידע אישי מגיע לחקירה או לבית משפט, ואת השאלות שנשאלות אז על מה נאסף, מתי ובאיזו הרשאה.
ד״ר אוחיון מטפל בכל פנייה באופן אישי ודיסקרטי.
מידע להליכי רכש והתקשרות
- תחום: ייעוץ וליווי בדיני הגנת הפרטיות בישראל.
- היקף: בדיקת אתר הלקוח, מיפוי סיכונים משפטיים, המלצות לטיפול בסיכונים שאותרו, ייעוץ שוטף וליווי בעמידה בדרישות החקיקה והרגולציה בתחום הגנת הפרטיות, וכן ליווי בשאלת המינוי.
- התקשרות: לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות, רק יחיד יכול להתמנות לממונה על הגנת הפרטיות, ואין מניעה שההתקשרות עמו תיעשה באמצעות חברה שבה הוא מועסק. ככל שד״ר אוחיון ימונה כדין, הוא עצמו יכהן בתפקיד, וההתקשרות תיעשה באמצעות המשרד.
- עצמאות: לפני כל התקשרות לכהונה כממונה נבחן אם קיים חשש לניגוד עניינים, לנוכח האיסור שבסעיף 17ב3(ג) לחוק.
- מסמכים: קורות חיים ותעודת הקורס זמינים לעיון במסגרת הליך.
שאלות נפוצות בנושא הגנת הפרטיות בארגונים
על אילו גופים חלה חובת המינוי שבתיקון 13?
לפי סעיף 17ב1(א) לחוק הגנת הפרטיות, החובה חלה על ארבעה סוגים של גופים: גוף ציבורי ומי שמחזיק עבורו במאגר מידע; בעל שליטה במאגר שמטרתו העיקרית איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, כשבמאגר מידע על יותר מ-10,000 בני אדם; גופים שעיסוקם העיקרי כרוך בניטור שוטף ושיטתי של בני אדם בהיקף ניכר; וגופים שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, ובהם תאגיד בנקאי, מבטח, בית חולים כללי וקופת חולים, שהחוק מונה במפורש. לגבי יתר הגופים, השאלה אם החובה חלה נבחנת לפי פעילותם בפועל.
האם אפשר למנות לתפקיד מי שאינו עובד הארגון?
כן. סעיף 17ב3(ב) לחוק מתיר למנות לתפקיד מי שאינו עובד הגוף. לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות, רק יחיד יכול להתמנות לתפקיד, ואין מניעה שההתקשרות עמו תיעשה באמצעות חברה שבה הוא מועסק. גם ממונה חיצוני ידווח ישירות למנהל הכללי או לעובד הכפוף ישירות למנהל הכללי (סעיף 17ב2(ג)), ולא ימלא תפקיד נוסף ולא יהיה כפוף לנושא משרה, אם הדבר עלול להעמידו בחשש לניגוד עניינים (סעיף 17ב3(ג)).
האם החוק דורש תעודה או קורס כדי לכהן בתפקיד?
לא. סעיף 17ב3(א) לחוק דורש מהממונה את הידע והכישורים הנדרשים למילוי התפקיד בצורה נאותה, ובכלל זה ידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות, הבנה הולמת בטכנולוגיה ובאבטחת מידע, והיכרות עם תחומי הפעילות של הגוף ומטרותיו. החוק אינו קובע דרישה לתעודה מסוימת. לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות, ידע כזה נרכש על פי רוב בניסיון מעשי משמעותי, ובכל מקרה צריך שאפשר יהיה להוכיח אותו, למשל באסמכתאות על לימודים או על ניסיון מעשי. השתתפות בהשתלמויות מטעם הרשות או בחסותה אינה חובה, ולבדה גם אינה מספיקה בלי ניסיון או השכלה נוספת.
האם היועץ המשפטי של הארגון יכול לכהן גם בתפקיד?
לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות, הצבת הממונה בייעוץ המשפטי של הארגון אפשרית ככל שאין בה ניגוד עניינים, אף שלדעת הרשות הצבה כזו לא בהכרח תאפשר להפיק ממנו את התועלת המיטבית. מי שמכהן כממונה ועוסק במקביל בייעוץ משפטי לאותו ארגון צריך לנקוט אמצעים שיבחינו בבירור בין שני התפקידים, למשל חתימה נפרדת בכובע הממונה ותיבת דואר ייעודית.
מה כוללת בדיקה יזומה של אתר ושל תהליכים?
באתר נבחנים מדיניות הפרטיות, הטפסים, העוגיות וההודעה למי שמוסר מידע, מול מה שהאתר עושה בפועל. בארגון נבחן מסלול המידע: מה נאסף, לאיזו מטרה, היכן הוא נשמר, מי ניגש אליו ולמי הוא מועבר. בסוף הבדיקה מתקבלים ממצאים בכתב והמלצות לתיקון.
מה עושים כשעולה חשש שמידע אישי יצא משליטה?
קודם כול מתעדים את מה שידוע ושומרים את התיעוד, ובמקביל נוקטים את הצעדים המיידיים הנדרשים לצמצום הנזק. לפי הנסיבות, הדין עשוי לחייב דיווח או פעולה נוספת, ולכן כדאי לקבל ייעוץ משפטי בשלב מוקדם, לפני שנשלחת הודעה ללקוחות או לגורם חיצוני.
לפנייה בנושא הגנת הפרטיות בארגון
אפשר לפנות בטלפון, בוואטסאפ, בדוא״ל או דרך הטופס. ד״ר אוחיון משיב אישית לכל פנייה תוך 24 שעות לכל היותר.
טלפון: 04-9999244
וואטסאפ: 052-5857010
דוא״ל: office@lawliran.com
כתובת: י.ל. פרץ 32, קומה 6, חיפה
רוצה לדעת מה אפשר לעשות במקרה שלך?
הפרטים נמסרים לצורך חזרה לפנייה. מומלץ לציין רק את נושא הפנייה ודרך התקשרות, ללא מסמכים או מידע רגיש בשלב זה. שליחת הטופס אינה יוצרת כשלעצמה יחסי עו״ד-לקוח.