מניעת יציאה מהארץ ואינטרפול – מה לעשות אם תפסו לך את הדרכון

מניעת יציאה מהארץ ואינטרפול – מבוא

תפסו לך את הדרכון בנמל התעופה, או שהמשטרה הודיעה שרשומה לגביך "עצירת גבול" - זו חוויה מטלטלת, ולרוב האנשים היא מגיעה ללא אזהרה מוקדמת. מניעת יציאה מהארץ היא אחד האמצעים הדרסטיים שבסמכות בית המשפט ורשויות האכיפה בישראל, ויכולה להיות מוטלת עוד לפני שהוגש כתב אישום.

כך גם אינטרפול - ישראלים שמגיעים לנמלי תעופה ברחבי העולם ומגלים שיש עליהם אזהרה אדומה (Red Notice), חווים עצירה מיידית שמשנה את חייהם. דף זה מסביר מה בדיוק קורה בכל אחד מהמצבים, מה הזכויות שלך, ואיך ניתן להתמודד משפטית.

מניעת יציאה מהארץ בישראל – מתי ואיך

בית משפט בישראל רשאי להוציא צו מניעת יציאה מהארץ בנסיבות שונות. הצו אוסר על האדם לצאת מגבולות המדינה ומופעל ברמת מחשבי הגבול של רשות האוכלוסין וההגירה.

הבסיס החוקי הנפוץ ביותר הוא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996. מניעת יציאה מהארץ יכולה לנבוע ממספר מסלולים:

• צו שיפוטי במסגרת הליכי מעצר או שחרור בערובה - לעיתים קרובות כתנאי לשחרור ממעצר.
• צו זמני עד להגשת כתב אישום - כשהמשטרה סבורה שהחשוד עלול לברוח.
• צו שניתן בהליכים אזרחיים - לדוגמה, בסכסוכי חוב גדולים, עיקולים, או הליכי פשיטת רגל.
• בקשת רשות המסים או רשות ניירות ערך כחלק מחקירה כלכלית.

בנוסף, גורם שנמצא בפיקוח מבחן, בשחרור על תנאי - עשוי לגלות שמניעת היציאה מתווספת כתנאי אוטומטי ללא בקשה מיוחדת.

מבחינה מעשית: ברגע שנרשמת "עצירת גבול" במחשבי הגבול, גם מעבר ליבשה וגם בנמל התעופה מוביל לעצירה. ניסיון לצאת לאחר שניתן הצו אינו רק כישלון - הוא עצמו עלול להוות עבירה פלילית של הפרת צו שיפוטי.

כיצד מערערים על צו מניעת יציאה מהארץ

צו מניעת יציאה ניתן לתקוף, ולאו דווקא בדרך ארוכה. המסלולים המרכזיים הם:

• בקשה לביטול הצו באותו בית משפט שנתן אותו - ניתן להגיש תגובה לצו ולבקש את ביטולו, תוך הצגת טיעוני נגד: מרכז חיים בישראל, ילדים, עסק, היעדר עבר פלילי, ערובות כספיות.
• בקשה לצו זמני חלופי - לעיתים בית המשפט יסכים להחליף מניעת יציאה בהפקדת ערובה גבוהה, ניטור אלקטרוני, או דיווח תקופתי בתחנת משטרה.
• ערעור על הצו - אם הצו ניתן במסגרת הליך פלילי, ניתן לערער לערכאה גבוהה יותר.
• שינוי נסיבות - אם חלפו חודשים מאז הוצאת הצו ולא הוגש כתב אישום, ניתן לטעון שלמניעת היציאה אין עוד הצדקה.

הטענות שמצליחות בדרך כלל מציגות שהנאשם לא מהווה סיכון בריחה: יש לו רכוש בישראל, משפחה, פרנסה, ואין לו קשרים מיוחדים בחו"ל שיאפשרו לו להתחמק. ההיפך הוא שגורם לבתי המשפט להקפיד על הצו.

חשוב לפנות לייצוג משפטי מוקדם. ניסיון לטפל בצו ללא עורך דין שמכיר את שוק הפלילי ואת הנטיות של השופטים עלול לעלות ביוקר.

אינטרפול ואזהרה אדומה – מה זה אומר בפועל

אינטרפול (הארגון הבינלאומי של משטרת הפשע) אינו רשות אכיפה עצמאית. הוא מנגנון תקשורת בין גופי משטרה במדינות החברות. כשמדינה מסוימת מוציאה בקשה לאינטרפול לאיתורו ומעצרו של אדם - מדובר ב-Red Notice, אזהרה אדומה.

Red Notice אינו צו מעצר מחייב. אבל בפועל, מדינות רבות מתייחסות אליו כאילו הוא כזה. כשאדם עם אזהרה אדומה מגיע לנמל תעופה, המחשב מתריע, והוא נעצר עד שהמדינה המחזיקה בו תחליט אם להסגירו.

מה יכול לגרום לכך שישראלי יימצא ב-Red Notice של אינטרפול:

• מדינה זרה פתחה נגדו בחקירה פלילית ובקשה את שיתוף הפעולה של ישראל לאיתורו.
• הוא גר בישראל אך עבר עבירה כלכלית, הונאה, סחר בסמים, או עבירות מין במדינה אחרת.
• הוצא נגדו צו מעצר בחו"ל לאחר הליך שהתנהל בהיעדרו.

מה לא כולל Red Notice: אין בו הוכחה לאשמה. הוא ניתן לביטול. אינטרפול עצמו מפעיל מנגנון בקשת ביטול (Commission for the Control of INTERPOL's Files), ואם הבקשה מוגשת כהלכה, עם ייצוג שמכיר את הנהלים, יש סיכוי ממשי לביטול.

הסגרה מישראל – מה עומד בפניך

גם אם ניתן Red Notice נגד ישראלי, זה לא אומר שהוא יוסגר באופן אוטומטי. ישראל חתומה על אמנות הסגרה עם מספר מדינות, אבל להסגרה יש תנאים ופרוצדורות.

מאז תיקון תשנ"ט-תשס"א, ישראל מוסמכת להסגיר אזרח ישראלי. אם היה אזרח וגם תושב ישראל בעת ביצוע העבירה, הסגרתו מותנית בכך שהמדינה המבקשת התחייבה מראש להחזירו לישראל לריצוי עונשו, אם יורשע ויוטל עליו מאסר (סעיף 1א לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954).

• העבירה המיוחסת אינה מהווה עבירה גם לפי הדין הישראלי (דרישת הפליליות הכפולה).
• קיים חשש שההליך הפלילי בחו"ל הוא פוליטי או שלא ניתן לנאשם משפט הוגן.
• העונש הצפוי אינו עומד בסטנדרטים של זכויות אדם.

כשמגיעה בקשת הסגרה רשמית, היא נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. הנאשם זכאי לייצוג, לחקור את הראיות, ולהעלות טענות נגד ההסגרה. ההליך לוקח זמן, ובינתיים הוא עשוי להחזיק בידיו עיכוב ביצוע.

לאנשים בסיכון מוגבר - כאלה שיש להם פעילות עסקית בינלאומית, שהיו מעורבים בסכסוכים כלכליים בחו"ל, או שמדינה זרה פנתה אליהם - מומלץ לפנות לייעוץ מוקדם לפני כל נסיעה. גילוי Red Notice בנמל תעופה זר הוא המצב הגרוע ביותר לגלות את זה.

מה לעשות עכשיו – פנייה לייעוץ

אם נודע לך שיש לגביך עצירת גבול, שניתן נגדך צו מניעת יציאה, או שאתה חושד שאתה מבוקש על ידי גוף זר - אל תנסה להתמודד עם זה לבד.

עו"ד ד"ר לירן אוחיון הוא בעל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת חיפה וחבר לשכת עורכי הדין מאז 2011, עם ניסיון בייצוג פלילי בעניינים מורכבים. לדף שירותי המשפט הפלילי.

שיחת ייעוץ ראשונית - זמינים 24/7, דיסקרטיות מלאה. ככל שהפנייה מוקדמת יותר, כך גדלות האפשרויות לפעול לפני שהמצב מחריף.