הוגש נגדכם כתב אישום. מה קורה מכאן
כתב אישום הוא המסמך שבו התביעה מפרטת מה היא מייחסת לנאשם. העובדות שבו הן גרסת התביעה, ועדיין לא נקבעו בידי בית המשפט. מכאן עובר ההליך כמה שלבים.
אחרי הגשת כתב האישום הנאשם וסנגורו רשאים לעיין בחומר החקירה. בתחילת המשפט בית המשפט קורא את כתב האישום, הנאשם רשאי לטעון טענות מקדמיות, ואם האישום לא בוטל, בית המשפט שואל אותו מה תשובתו לאישום. לאורך ההליך הצדדים יכולים לנהל משא ומתן על הסדר טיעון. אם אין הודיה או הסדר, מתנהל שלב ההוכחות, ובסופו ניתנת הכרעת דין. אם יש הרשעה, בית המשפט גוזר את הדין. על פסק הדין אפשר לערער, וגם התביעה רשאית לערער.
עו״ד ד״ר לירן אוחיון, משרד עו״ד ונוטריון בחיפה, מייצג בתחום המשפט הפלילי נאשמים, מהגשת כתב האישום ועד הכרעת הדין, וגם בגזר הדין ובערעור, בבתי המשפט בחיפה ובצפון. משיב אישית, בדרך כלל בתוך 24 שעות. במקרה של מעצר זמין 24/7, גם בלילה (ראו עורך דין מעצרים).
מה יש בכתב האישום ומה זה אומר על התיק
לפי סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי, כתב אישום כולל, בין השאר, את שם בית המשפט שאליו הוא מוגש, את שם הנאשם ומענו, תיאור של העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם, את הוראות החיקוק שלפיהן הנאשם מואשם ואת שמות עדי התביעה.
כדאי לקרוא את כתב האישום בעיון יחד עם עורך הדין. תיאור העובדות מראה מה התביעה טוענת שקרה, סעיפי החוק מראים באילו עבירות מדובר, ורשימת העדים נותנת מושג ראשון על היקף התיק.
אם עדיין לא הוגש כתב אישום, וקיבלתם מכתב יידוע מהתביעה, ראו שימוע לפני כתב אישום.
עיון בחומר החקירה
אחרי שהוגש כתב אישום בפשע או בעוון, הנאשם וסנגורו רשאים לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, ולהעתיקו (סעיף 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי).
נאשם רשאי לבקש מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו (סעיף 74(ב)). הבקשה נדונה לפני שופט אחד, ובמידת האפשר לפני שופט שאינו דן באישום (סעיף 74(ג)). על ההחלטה אפשר לערור לבית המשפט שלערעור בתוך 30 ימים (סעיף 74(ה)).
העיון בחומר הוא בדרך כלל הבסיס להחלטות שבאות אחריו: אילו טענות מקדמיות להעלות, אם לשקול הסדר טיעון, ואיך לנהל את ההוכחות.
אין בחוק זכות לעיין בחומר החקירה לפני הגשת כתב אישום. על העיון לקראת שימוע ראו שימוע לפני כתב אישום.
תחילת המשפט. הקראה וטענות מקדמיות
בתחילת המשפט בית המשפט קורא את כתב האישום באוזני הנאשם. כשהנאשם מיוצג, בית המשפט רשאי להסתפק בהודעת הסנגור שקרא לנאשם את כתב האישום והסביר לו את תוכנו, אם הנאשם אישר זאת (סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי). בית המשפט רשאי גם לקיים בתחילת המשפט דיון מקדמי, למשל כדי לברר את עמדת הנאשם לגבי הודיה או כפירה ולבחון אם אפשר לצמצם את המחלוקת. דיון כזה מתקיים רק אם הנאשם קיבל הודעה על האפשרות הזו והסכים לה, והוא מיוצג בידי סנגור והתובע הסכים. דיון כזה אינו חל על עבירות שבית המשפט המחוזי דן בהן בהרכב ועל עבירות מסוימות נוספות (סעיף 143א).
אחרי תחילת המשפט הנאשם רשאי לטעון טענות מקדמיות (סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי). ביניהן: חוסר סמכות מקומית או עניינית, פגם או פסול בכתב האישום, טענה שהעובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל אותו מעשה, משפט פלילי אחר שתלוי ועומד בשל אותו מעשה, חסינות, התיישנות וחנינה.
סעיף 149(10) מוסיף טענה שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. זו הטענה המכונה ״הגנה מן הצדק״.
טענה מקדמית שלא נטענה בשלב הזה אפשר לטעון גם בשלב אחר של המשפט. אבל טענות של חוסר סמכות מקומית ושל פגם או פסול בכתב האישום אפשר להעלות בשלב מאוחר רק ברשות בית המשפט (סעיף 151).
קישורים:
תשובה לאישום. מה המשמעות של שתיקה
אם האישום לא בוטל בעקבות טענה מקדמית (ראו טענות מקדמיות בעמוד זה), בית המשפט שואל את הנאשם מה תשובתו לאישום. הנאשם רשאי שלא להשיב. אם השיב, הוא רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות (סעיף 152(א)).
נאשם שרוצה לטעון שהיה במקום אחר בזמן העבירה צריך לעשות זאת מיד בתשובתו ולציין את המקום. אחרת יוכל להביא ראיות לכך רק ברשות בית המשפט (סעיף 152(ג) ו-(ד)).
לשתיקה יש משמעות. לפי סעיף 152(ב), ״הימנעות הנאשם להשיב... עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה״. בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות ההימנעות מתשובה (סעיף 152(ב)). לכן כדאי להחליט איך להשיב לאישום רק אחרי עיון בחומר החקירה ובהתייעצות עם הסנגור.
הסדר טיעון. מתי בית המשפט מכבד אותו
הסדר טיעון הוא הסכמה בין התביעה להגנה. בדרך כלל הנאשם מודה בכתב אישום מתוקן, והצדדים מסכימים על העונש או על הטיעונים לעונש.
בית המשפט אינו כבול להסדר הטיעון, אבל הוא מכבד הסדר מאוזן, ולפני שהוא מקבל הודיה הוא מסביר לנאשם שהוא אינו קשור להסדר. אם בית המשפט דחה את ההסדר, אין בכך לבדו סיבה לאפשר לנאשם לחזור בו מההודיה. היתר כזה ניתן רק בנסיבות חריגות ומנימוקים מיוחדים (ע״פ 1958/98 פלוני נ׳ מדינת ישראל, פ״ד נז(1) 577 (2002); סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי).
ההחלטה אם לשקול הסדר, ובאילו תנאים, נגזרת מחומר הראיות, מהטענות שאפשר להעלות ומהסיכון שבניהול הוכחות.
פירוט: הסדרי טיעון בהליך הפלילי.
ניהול הוכחות. חקירה נגדית, עדי זיהוי וראיות דיגיטליות
כשהנאשם כופר באישום ואין הסדר, התיק עובר לשלב ההוכחות. התביעה מביאה את ראיותיה ואת עדיה, וההגנה רשאית לחקור כל עד תביעה בחקירה נגדית (סעיפים 156 ו-174 לחוק סדר הדין הפלילי). אם בסוף פרשת התביעה לא הוכחה האשמה אף לכאורה, בית המשפט מזכה את הנאשם (סעיף 158). אחרת ההגנה רשאית להביא את ראיותיה ואת עדיה (סעיף 159). הנאשם רשאי להעיד, ואז הוא עשוי להיחקר בחקירה נגדית. הוא רשאי גם להימנע מלהעיד. נאשם שבחר להעיד מעיד בתחילת ראיות ההגנה, אלא אם בית המשפט התיר לו להעיד בשלב אחר (סעיף 161). הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה, ובמקום שדרוש להן סיוע, גם סיוע (סעיף 162(א)).
בחלק מהתיקים המחלוקת נוגעת לזיהוי, כלומר לשאלה אם הנאשם הוא מי שביצע את המעשה. בתיקים אחרים חלק מהראיות דיגיטליות, למשל הודעות, קבצים או תיעוד ממצלמות. לשני הנושאים יש באתר מאמרים מפורטים:
גזר דין ואי הרשעה
בתום שלב ההוכחות והסיכומים בית המשפט נותן הכרעת דין מנומקת, ובה הוא מזכה את הנאשם או מרשיע אותו (סעיפים 169 ו-182 לחוק סדר הדין הפלילי). אם הנאשם הורשע, הצדדים רשאים להביא ראיות ולטעון לעונש, ובית המשפט גוזר את דינו (סעיפים 187–193). במקרים חריגים בית המשפט רשאי, לפני מתן גזר הדין, לבטל את ההרשעה ולתת, למשל, צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור בלי הרשעה (סעיף 192א).
הכלל הוא שמי שביצע עבירה מורשע. בית המשפט יימנע מהרשעה רק במקרים חריגים, כשמתקיימים שני תנאים מצטברים: ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וסוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים לוותר על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע״פ 2083/96 כתב נ׳ מדינת ישראל, פ״ד נב(3) 337 (1997)).
פירוט: אי הרשעה בדין הפלילי.
מעצר עד תום ההליכים, במקביל להליך
יחד עם הגשת כתב האישום, או אחריה, התביעה יכולה לבקש לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. בבקשה למעצר עד תום ההליכים בית המשפט בוחן אם יש עילת מעצר (סעיף 21(א) לחוק המעצרים), אם יש ראיות לכאורה להוכחת האשמה (סעיף 21(ב)), ואם אפשר להסתפק בחלופה שפגיעתה פחותה (סעיף 21(ב)(1)).
את התקופות שקובע החוק, את הערר ואת מה שבני המשפחה יכולים לעשות פירטנו בעמוד עורך דין מעצרים.
ערעור
פסק דין של בית משפט השלום ניתן לערעור לבית המשפט המחוזי (סעיף 52(א) לחוק בתי המשפט). פסק דין של בית המשפט המחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לבית המשפט העליון (סעיף 41(א)), ופסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן לערעור לבית המשפט העליון רק ברשות (סעיף 41(ב)).
ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה, בקריות או בעכו מוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה. אזור השיפוט שלו הוא מחוז חיפה ונפת עכו.
ערעור פלילי מוגש בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין. אם פסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם, המועד נמנה מיום שהומצא לו (סעיפים 199 ו-200 לחוק סדר הדין הפלילי). בית המשפט רשאי להתיר הגשה באיחור (סעיף 201), ולכן כדאי לפנות מיד גם אם המועד כבר עבר.
כשרק הנאשם ערער, בית המשפט שלערעור לא יגדיל את עונשו. עונש אפשר להגדיל רק אם הוגש ערעור על קולת העונש (סעיף 217 לחוק סדר הדין הפלילי).
פירוט: ערעור פלילי.
שאלות נפוצות
מה עונים לכתב האישום, ומה המשמעות של שתיקה?
הנאשם רשאי שלא להשיב. אם השיב, הוא רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות (סעיף 152(א) לחוק סדר הדין הפלילי). לשתיקה יש משמעות: לפי סעיף 152(ב), ״הימנעות הנאשם להשיב... עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה״.
מתי אפשר לעיין בחומר החקירה?
אחרי שהוגש כתב אישום בפשע או בעוון, הנאשם וסנגורו רשאים לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, ולהעתיקו (סעיף 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי). אין בחוק זכות לעיין בחומר החקירה לפני הגשת כתב אישום.
מה עושים אם חומר חקירה לא הועמד לעיון ההגנה?
נאשם רשאי לבקש מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו (סעיף 74(ב)). הבקשה נדונה לפני שופט אחד, ובמידת האפשר לפני שופט שאינו דן באישום (סעיף 74(ג)).
אילו טענות מקדמיות אפשר להעלות?
בין השאר: חוסר סמכות מקומית או עניינית, פגם או פסול בכתב האישום, טענה שהעובדות אינן מהוות עבירה, זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל אותו מעשה, משפט פלילי אחר שתלוי ועומד בשל אותו מעשה, חסינות, התיישנות, חנינה, וטענה שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית (סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי). טענות של חוסר סמכות מקומית ושל פגם או פסול בכתב האישום אפשר להעלות בשלב מאוחר רק ברשות בית המשפט (סעיף 151).
האם בית המשפט חייב לקבל הסדר טיעון?
בית המשפט אינו כבול להסדר הטיעון, אבל הוא מכבד הסדר מאוזן, ולפני שהוא מקבל הודיה הוא מסביר לנאשם שהוא אינו קשור להסדר. אם בית המשפט דחה את ההסדר, אין בכך לבדו סיבה לאפשר לנאשם לחזור בו מההודיה. היתר כזה ניתן רק בנסיבות חריגות ומנימוקים מיוחדים (ע״פ 1958/98 פלוני נ׳ מדינת ישראל, פ״ד נז(1) 577 (2002); סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי).
מתי בית המשפט נמנע מהרשעה?
הכלל הוא שמי שביצע עבירה מורשע. בית המשפט יימנע מהרשעה רק במקרים חריגים, כשמתקיימים שני תנאים מצטברים: ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וסוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים לוותר על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע״פ 2083/96 כתב נ׳ מדינת ישראל, פ״ד נב(3) 337 (1997)).
עד מתי מגישים ערעור, והאם ערעור יכול להחמיר את העונש?
ערעור פלילי מוגש בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין. אם פסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם, המועד נמנה מיום שהומצא לו (סעיפים 199 ו-200 לחוק סדר הדין הפלילי). בית המשפט רשאי להתיר הגשה באיחור (סעיף 201), ולכן כדאי לפנות מיד גם אם המועד כבר עבר. כשרק הנאשם ערער, בית המשפט שלערעור לא יגדיל את עונשו. עונש אפשר להגדיל רק אם הוגש ערעור על קולת העונש (סעיף 217 לחוק סדר הדין הפלילי).
הוגש נגדכם כתב אישום. מה הצעד הראשון?
לפנות לעורך דין בהקדם, לקרוא איתו את כתב האישום ולעיין בחומר החקירה, ולא להחליט איך להשיב לאישום לפני כן. אפשר להתקשר ל-04-9999244 או לשלוח הודעת וואטסאפ ל-052-5857010. עו״ד ד״ר לירן אוחיון משיב אישית, בדרך כלל בתוך 24 שעות. במקרה של מעצר הוא זמין 24/7, גם בלילה.
הוגש נגדכם כתב אישום, או שנקבע מועד להקראה?
טלפון: 04-9999244
וואטסאפ: 052-5857010
משיב אישית, בדרך כלל בתוך 24 שעות.
במקרה של מעצר זמין 24/7, גם בלילה.
משרד עו״ד ונוטריון, י.ל. פרץ 32, קומה 6, חיפה.
הערה: האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו. לייעוץ פרטני פנו לעו״ד ד״ר לירן אוחיון, חיפה.
רוצה לדעת מה אפשר לעשות במקרה שלך?
הפרטים נמסרים לצורך חזרה לפנייה. מומלץ לציין רק את נושא הפנייה ודרך התקשרות, ללא מסמכים או מידע רגיש בשלב זה. שליחת הטופס אינה יוצרת כשלעצמה יחסי עו״ד-לקוח.