פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת פוגעת בכל היבט של חיי היום-יום - פרנסה, ניידות, משפחה. אבל פסילה שנגזרה לא בהכרח סופית. ישנם מסלולים משפטיים שמאפשרים לבקש קיצור של תקופת הפסילה, בין אם דרך פנייה לבית המשפט ובין אם דרך בקשת חנינה לנשיא המדינה.
מתי קיצור תקופת פסילה רלוונטי?
קיצור תקופת פסילה רלוונטי במספר מצבים:
- נהג שנפסל לתקופה ארוכה בעקבות עבירת נהיגה בשכרות וחלק משמעותי מהתקופה כבר חלף
- נהג שנפסל בעקבות תאונת דרכים והפסילה פוגעת בפרנסתו באופן קשה
- נהג שהורשע בעבירת מהירות חמורה ונפסל לתקופה שאינה מידתית לנסיבות
- שינוי נסיבות מאז גזר הדין - שיקום, שינוי מקום מגורים, צורך רפואי
נקודת מוצא חשובה: לפני שבוחנים את המסלולים, יש להבין את חישוב תקופת הפסילה עצמה.
חישוב תקופת הפסילה - מה חשוב לדעת
סעיף 42 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ״א-1961 קובע את כללי חישוב תקופת הפסילה, ומדובר בהוראות קריטיות שכל מי שנפסל חייב להכיר:
- תחילת הפסילה: סעיף 42(א) קובע כי הפסילה מתחילה ביום מתן גזר הדין, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
- חובת הפקדת הרישיון: סעיף 42(ג)(1) קובע כי בחישוב תקופת הפסילה לא יבוא בחשבון הזמן שחלף עד להפקדת הרישיון. המשמעות המעשית: נהג שלא הפקיד את רישיונו - תקופת הפסילה לא מתחילה להיספר, גם אם הוא לא נהג בפועל.
- כיצד מפקידים: הרישיון מופקד במזכירות בית המשפט שגזר את הדין. אם הרישיון אבד או אינו בתוקף - יש להפקיד רישיון חלופי (תצהיר המאומת על ידי עורך דין) בצירוף טופס סגור ממשרד הרישוי.
- קיזוז פסילה מנהלית: כאשר קדמה לגזר הדין פסילה מנהלית, בית המשפט רשאי להורות שתקופת הפסילה המנהלית תילקח בחשבון במסגרת תקופת הפסילה הכוללת.
לעיתים, מה שנדמה כצורך בקיצור פסילה נובע מבעיית חישוב - ביצוע הפקדה שלא כיאות, או תקופות חופפות שלא נלקחו בחשבון. לכן בדיקת תקופת הפסילה היא הצעד הראשון בכל מקרה.
מסלול ראשון: בקשת חנינה לנשיא המדינה
נשיא המדינה מוסמך, מכוח סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם, ובכלל זה בעונש של פסילת רישיון נהיגה שהטיל בית משפט.
חשוב להבחין בין פסילה שהטיל בית משפט כעונש לבין פסילה מנהלית. לפי הנחיות בית הנשיא, בקשה להקלה בעונש פסילת רישיון במסגרת חנינה מתייחסת לפסילה שהטיל בית משפט. בקשה להקלה בפסילה מנהלית של משרד התחבורה בשל צבירת נקודות אינה בסמכות נשיא המדינה. יש לבדוק את מקור הפסילה ואת ההליך המתאים לפני הגשת בקשה.
מנגנון ההליך
בקשת החנינה מופנית לנשיא המדינה ומוגשת ככלל בטופס המקוון שאליו מפנה אתר בית הנשיא, ועוברת מסלול מובנה: מחלקת החנינות במשרד המשפטים אוספת מידע וחוות דעת מגורמים שונים ומכינה חוות דעת בכתב לשר המשפטים; שר המשפטים נותן את חוות דעתו ומעביר אותה לנשיא המדינה; מחלקת החנינות בבית הנשיא בוחנת את הבקשה ואת חוות הדעת; הנשיא מקבל את ההחלטה הסופית. לפי סעיף 12 לחוק היסוד, חתימת הנשיא טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה.
השיקולים המרכזיים בבקשת חנינה לקיצור פסילה
- הזמן שחלף: ככל שחלק גדול יותר מתקופת הפסילה כבר חלף, כך גדלים סיכויי הבקשה.
- התנהגות מאז גזר הדין: היעדר עבירות נוספות, הליך שיקום, עמידה בתנאים.
- הפגיעה בפרנסה: תלות ברישיון לצורך עבודה, מצב כלכלי.
- נסיבות אישיות: מצב בריאותי, מצב משפחתי, מקום מגורים מרוחק מתחבורה ציבורית.
- חומרת העבירה המקורית: עבירות קלות יותר מגדילות את סיכויי החנינה. בעבירות חמורות - כגון גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה חמורה - הנטייה להיענות לבקשה מצומצמת יותר.
בקשה שנדחתה: ניתן להגיש בקשת חנינה חוזרת בחלוף שישה חודשים מיום החלטת הנשיא, או קודם לכן אם חל שינוי משמעותי בנסיבות.
קראו עוד: בקשת חנינה מנשיא המדינה - מדריך מקיף
מסלול שני: פנייה לבית המשפט
בנפרד ממסלול החנינה, קיימים מספר מצבים שבהם ניתן לפנות לבית המשפט בעניין תקופת הפסילה:
- ערעור על גזר הדין: כל עוד לא חלף המועד להגשת ערעור (או שניתנה ארכה) ניתן לערער על חומרת העונש, לרבות תקופת הפסילה, בפני בית המשפט המחוזי. זהו המסלול הישיר ביותר - ויש לבחון אותו לפני שפונים למסלולים אחרים.
- בקשה לקיזוז פסילה מנהלית: כאשר קדמה לגזר הדין פסילה מנהלית, ניתן לבקש מבית המשפט לגזור שתקופת הפסילה המנהלית תיכלל בחישוב תקופת הפסילה הכוללת.
- ערעור על החלטת רשות הרישוי: כאשר רשות הרישוי פסלה רישיון מטעמים של כשירות רפואית לפי סעיף 51 לפקודת התעבורה, יש לערור תחילה על החלטת הרופא המוסמך לפני ועדת ערר רפואית. על החלטת רשות הרישוי שניתנה אחרי החלטת הוועדה אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים, בשאלה משפטית בלבד (סעיפים 55(א1) ו-55א(ב) ו-(ד) לפקודה).
- פסילה מינימום - נסיבות מיוחדות: בעבירות מסוימות קיימת פסילה מינימום שבית המשפט מחויב להטיל. במקרים נדירים, בית המשפט רשאי לסטות מפסילת המינימום אם מתקיימות נסיבות ייחודיות שפורטו בפסק הדין. הדבר נבחן כבר בשלב גזר הדין, אך חשוב להכיר.
ההבדל בין ביטול פסילה מנהלית לקיצור פסילה שיפוטית
חשוב להבחין בין שני מצבים שונים:
- ביטול פסילה מנהלית - פסילה שהוטלה על ידי קצין משטרה לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה, לפני הגשת כתב אישום. ביטולה מתבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה, שרשאי לבטל את הפסילה אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור (סעיף 48 לפקודת התעבורה). על החלטתו אפשר לבקש עיון חוזר או להגיש ערר (סעיף 49). על מסלול זה לא חלה הסמכות הנשיאותית לחנינה.
- קיצור פסילה שיפוטית - פסילה שנגזרה על ידי בית משפט לאחר הרשעה. קיצורה אפשרי דרך חנינה (לאחר מיצוי הליכים) או דרך ערעור (בתוך המועדים הקבועים בחוק).
איך המשרד מטפל בבקשות קיצור פסילה
עו״ד ד״ר לירן אוחיון עוסק בשני התחומים הרלוונטיים: דיני תעבורה וחנינות. שילוב זה מאפשר בניית בקשה מקצועית שמכסה את כל הזוויות - המשפטית, הראייתית, האישית והשיקומית.
התהליך כולל:
- בדיקת חישוב תקופת הפסילה - וידוא שההפקדה בוצעה כדין ושהתקופה נספרה נכון
- בחינת גזר הדין המקורי ונסיבות העבירה
- מיפוי השינויים בנסיבות מאז גזר הדין
- איסוף מסמכים תומכים - אישורי עבודה, מסמכים רפואיים, תעודות שיקום
- בחירת המסלול המתאים - ערעור, חנינה, או פנייה אחרת
- כתיבת הבקשה והגשתה
- ליווי עד להחלטה הסופית
הערה חשובה: האמור הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. בכל מקרה, ההכרעה תלויה בנסיבות הספציפיות - חומרת העבירה, משך הפסילה, הזמן שחלף ומצב אישי. לייעוץ אישי, צרו קשר עם עו״ד ד״ר לירן אוחיון.