נהגים צעירים מתחת לגיל 24 חיים תחת משטר שונה לגמרי מזה של נהגים רגילים כשמדובר באלכוהול ונהיגה. הרף נמוך בהרבה, המסלול הפלילי מתחיל הרבה יותר מוקדם, ו״כוס אחת״ שנראית תמימה עלולה להוביל לכתב אישום. ריכוז שלא היה מעניין אף אחד אצל נהג רגיל - שולח נהג צעיר ישר לבית משפט לתעבורה.
המספרים: למה הרף כל כך נמוך
בדין התעבורתי ההגדרה המרכזית היא ״שיכור״. לגבי נהג שטרם מלאו לו 24 נקבע מפורשות כי הוא ייחשב ״שיכור״ אם לפי דגימת נשיפה נמצא ריכוז העולה על 50 מיקרוגרם/ליטר, או בדגימת דם מעל 10 מ״ג/100 מ״ל.
בפועל קיים גם ״רף אכיפה״. הרף הקבוע בחוק לנהג רגיל הוא 240 מק״ג לליטר אוויר נשוף, אבל בבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף הודיעה המדינה שתאכוף רק מעל 290 מק״ג, במקום רף האכיפה הקודם של 255 מק״ג. ההעלאה נועדה לפצות על אי-הדיוק של המכשיר ועל סטייה אפשרית בבלוני הכיול. בית המשפט המחוזי בירושלים רשם את ההודעה, וקבע שהיא מחייבת את המדינה (עפ״ת (מחוזי י-ם) 25457-04-10 מדינת ישראל נ׳ עוזרי, פס׳ 46, 67 (14.10.2010)). לנהגים צעירים ולנהגים חדשים הרף החוקי הוא 50 מק״ג (פקודת התעבורה, סעיף 64ב(א)), ובתוצאה גבולית אופן ביצוע הבדיקה ותיעודה נעשים מכריעים.
״כוס אחת״ אינה מדד
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר הוא ש״כוס אחת זה בסדר״. בפרקטיקה, ריכוז האלכוהול בדם תלוי במשקל הגוף, במהירות השתייה, בסוג המשקה, בארוחה שקדמה ובמטבוליזם אישי. אצל נהג צעיר, גם כוס בירה בודדת על בטן ריקה יכולה לייצר תוצאה שעוברת את הרף. ״שתיתי רק כוס אחת״ זה לא קו הגנה - זה לעיתים בדיוק מה שכתוב בכתב האישום.
מה קורה בפועל - מרגע העצירה
התוצאה האופרטיבית של חריגה מהרף היא הגשת כתב אישום לבית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה. זה אומר:
- פסילה מנהלית מיידית: עוד לפני שהתיק מגיע לבית המשפט, הנהג עלול לאבד את הרישיון בפסילה מנהלית.
- כתב אישום: העמדה לדין בעבירת תעבורה, עם כל ההשלכות הנלוות.
- פסילה שיפוטית: אם יורשע, הנהג צפוי לפסילת רישיון - ובתיקי אלכוהול ברירת המחדל היא שנתיים לפחות, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות.
עבור נהג צעיר שנמצא בתחילת דרכו - חייל משוחרר שצריך רישיון לעבודה, סטודנט שנוסע לאוניברסיטה - זו פגיעה קשה במיוחד.
איכות התיעוד קובעת את ההכרעה
בתיקי נהגים צעירים, לא פעם ההכרעה נסבה על איכות התיעוד ולא על עצם התוצאה. הנקודות שנבדקות:
- אזהרה: האם הנהג הוזהר כנדרש?
- נסיבות הדרישה: האם הייתה סיבה חוקית לעצירה ולדרישת הבדיקה?
- תצפית: לא מדובר רק ב״תצפית״, אלא בדרישה לוודא שהנבדק לא אכל/שתה/הקיא/גיהק/עישן ולא החדיר דבר לפה/לאף במשך 15 דקות לפחות לפני הבדיקה.
- מהימנות המכשור: האם הכיול תקין? האם המפעיל סיווג נכון את הנהג (נהג צעיר או חדש לעומת נהג רגיל)?
בנוסף, בדיקת נשיפון יכולה להידרש גם ללא חשד; דם/שתן בדרך כלל יידרשו במקרה של ״תאונה״ או ״חשד סביר״ לפי המסגרת בפקודה.
כשלים בתיעוד - גם כאלה שנראים קטנים - עשויים לשנות את מאזן ההליך. למידע מפורט על דרכי תקיפת בדיקת הינשוף, ראו את המאמר על נהיגה בשכרות ובדיקת ינשוף.
גם אם אין ״שכרות״ ברף הכללי - עדיין יש חשיפה
נקודה שחשוב להדגיש: נהג צעיר יכול להיות מואשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול גם אם הריכוז שנמדד אצלו נמוך מהרף הכללי של 240 מיקרוגרם. הרף המיוחד חל על כל מי שטרם מלאו לו 24 - ולא משנה כמה ניסיון נהיגה יש לו. אצל אוכלוסייה זו, הגבול בין ״מותר״ ל״כתב אישום״ צר מאוד.
מה עושים כשנעצרים?
שלושה כללי ברזל:
- לא להתווכח בשטח. שיתוף פעולה עם הבדיקה אינו הודאה. סירוב, לעומת זאת, עלול להיחשב סירוב לבדיקת ינשוף - עם השלכות זהות לאלה של נהיגה בשכרות.
- לא לחתום על שום דבר לפני שמבינים. כל מסמך שנחתם בשטח עלול להפוך לראיה.
- לפנות לעורך דין בהקדם. לפני שהתיק מתגבש - יש חלון לפעול מול התביעה לפני/סמוך להגשת כתב אישום, לביטול פסילה מנהלית, ולהצגת כשלים ראייתיים ופגמים בהליך.
עו״ד ד״ר לירן אוחיון מטפל בתיקי נהגים צעירים בחיפה, בקריות ובאזור הצפון - מבקשות לביטול פסילה מנהלית ועד ייצוג מלא בבית משפט לתעבורה.
הערה חשובה: האמור הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. בתיק קונקרטי, ההכרעה תלויה בתוצאת הבדיקה, בסיווג הנהג ובנסיבות העצירה - במיוחד בחיפה, בקריות ובאזור הצפון. לייעוץ אישי, צרו קשר עם עו״ד ד״ר לירן אוחיון.