בקשת פסלות שופט – מתי מגישים, מהם הסיכויים ואיך בונים בקשה שתתקבל

בקשת פסלות שופט היא מהכלים הרגישים ביותר בארסנל הדיוני של עורך דין. כשהיא מוגשת נכון – היא מגנה על זכות הנאשם לדיון הוגן. כשהיא מוגשת שלא כנדרש – היא עלולה לפגוע בלקוח, לגרור הוצאות, ולסכן את מערכת היחסים בין הלקוח לבין בית המשפט. מאמר זה סוקר את המסגרת הנורמטיבית, את הפסיקה העדכנית ביותר של בית המשפט העליון, ואת מה שצריך לדעת לפני שמחליטים להגיש בקשה.

מאת עו"ד ד"ר לירן אוחיון | ד"ר למשפטים, אוניברסיטת חיפה | חבר לשכת עורכי הדין מאז 2011

המסגרת הנורמטיבית – סעיף 77א לחוק בתי המשפט

סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב 1984] קובע כי שופט חייב לפסול עצמו אם מצא שקיימות נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים.

שני מסלולים ידועים בסעיף: פסילה עצמית (ביוזמת השופט) ובקשה של צד לפסול (ספסלות). שני המסלולים מופעלים על ידי אותו מבחן: "המתבונן הסביר" יראה בהתנהגות השופט יצירת מראית עין של הטיה.

בפרקטיקה, בתי המשפט בוחנים את מרכזיות הפסלות בתיק: שופט שהוא "המוח" שמאחורי ניהול התיק נבחן לפי נסיבות קונקרטיות – כאשר ניהול הדיון לבדו, ולא יצירת הטיה, אינו מקים עילת פסלות.

הפסיקה העדכנית – "עשרת הדיברות" של השופט

ביום 10 במרץ 2026 פרסם השופט יצחק עמית פסק דין תקדימי בערעור מינהלי 41432-12-25 – פסיקה שמתמודדת עם המסגרת הקונקרטית שבתי משפט מחוזיים חייבים לפעול לפיה בהערכת בקשות פסלות.

בקווים כלליים – הפסיקה מתמודדת עם בעיית בקשות פסלות חסרות ממש שמוגשות כדי לעכב הליכים או לקבל שופט אחר. הפסיקה קוראת לבתי משפט לדחות בקשות כאלה בנחישות תוך הצבת קריטריונים ברורים.

עשרת הדיברות – בקווים כלליים

• אובייקטיביות המבחן: ההטיה נבחנת לפי מידה אובייקטיבית וסבירה, לא סובייקטיבית.
• חובת השמיעה: השופט אינו מחויב לפסול עצמו רק מפני שקיימות עילות קונקרטיות לחשש; רק כאשר הנסיבות מצדיקות זאת ממש.
• שיהוי: בקשות שהוגשו באיחור, לאחר שההליכים כבר התפתחו, יידחו בדרך כלל לחלוטין.
• התבטאות שיפוטית ראשונית: טעות ראשונית או התרשמות ראשונית של שופט במהלך ההליכים אינה עילה לפסלות, אלא במקרים חריגים ונדירים.
• ניהול הדיון: מעורבות פעילה של שופט בניהול ההליכים (שאלות, הכוונת הצדדים, הבעת דעות) אינה עילה אוטומטית להטיה.
• חיזוק גרסת השופט: כאשר שופט מביע דעות שהוא מזדהה עמן – גרסתו מתגבשת, אך זאת לבדה אינה פוסלת.
• הפרדת ערעורים: בקשת פסלות אינה מסלול חלופי לערעור על החלטות – כל אחד הוא מסלול נפרד.
• תלונות על שופטים: הגשת תלונה נגד שופט כשלעצמה אינה עילה לפסלות.
• היכרות קודמת: היכרות מקצועית או חברתית קודמת אינה מסלול רגיל לפסלות.
• דיון קודם בתיק: שופט שהיה מעורב בשלב קודם (אותו תיק, הצד שכנגד) – אינו פסול אוטומטית ללא עילות קונקרטיות של מעורבות מהותית.

מה זה אומר בפרקטיקה – מתי כן ומתי לא

מתי כן להגיש בקשת פסלות

• איבה אישית מתועדת (אישית, כספית, משפחתית) בין השופט לבין הצד שמגיש את הבקשה – עם תיעוד.
• השופט היה מעורב מהותית באותו הענין שעומד להכרעתו.
• התעוררו נסיבות חדשות שלא היו ידועות בתחילת ההליך.
• שופט הודיע את הכרעתו באופן מפורש ולא כחלק מניהול הדיון.

מתי לא להגיש בקשת פסלות

• אי שביעות רצון מפסיקות – הסעד לכך הוא ערעור, לא פסלות (והגשת פסלות במקום ערעור = פגיעה באמינות).
• תחושה סובייקטיבית שהשופט "לא אוהב אותי" או "לא אוהד" ללא בסיס אובייקטיבי.
• שיהוי – ידעתם על העילה ולא העלתם אותה, ורק עכשיו אתם מעלים אותה.
• "אסטרטגיה" לקבל שופט אחר – המערכת תזהה זאת; עלות האמינות תהיה משמעותית ועלולה לפגוע בתיק.

ייצוג מקצועי בבקשות פסלות שופט – חיפה והצפון

ד"ר לירן אוחיון מייצג לקוחות בבקשות פסלות שופט בכל בתי המשפט בצפון ישראל. המומחיות האקדמית שלו בשילוב ניסיון מעשי בניהול משפטים מאפשרת הערכת הסיכויים הריאליים לפני הגשה ובניית הבקשה בצורה הנכונה לקבלה.

המשרד ממוקם בחיפה ומשרת לקוחות מחיפה, הקריות, עכו, נהריה, טבריה ומכל אזור הגליל. אם אתם סבורים שקיימות עילות לבקשת פסלות שופט בתיקכם – ייעוץ ראשוני הוא הצעד הראשון. פנו לפני כל הגשה.