בקשת פסלות שופט - מתי מגישים, מהם הסיכויים ואיך בונים בקשה שתתקבל

בקשת פסלות שופט היא מהכלים הרגישים ביותר בארסנל הדיוני של עורך דין. כשהיא מוגשת נכון - היא מגנה על זכות הנאשם לדיון הוגן. כשהיא מוגשת שלא כנדרש - היא עלולה לפגוע בלקוח, לגרור הוצאות, ולסכן את מערכת היחסים בין הלקוח לבין בית המשפט. מאמר זה סוקר את המסגרת הנורמטיבית, את הפסיקה העדכנית ביותר של בית המשפט העליון, ואת מה שצריך לדעת לפני שמחליטים להגיש בקשה.

מאת עו״ד ד״ר לירן אוחיון | ד״ר למשפטים, אוניברסיטת חיפה | חבר לשכת עורכי הדין מאז 2011

המסגרת הנורמטיבית - סעיף 77א לחוק בתי המשפט

סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 קובע כי שופט חייב לפסול עצמו אם מצא שקיימות נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים.

שני מסלולים ידועים בסעיף: פסילה עצמית (ביוזמת השופט) ובקשה של צד לפסול. בשני המסלולים חל אותו מבחן: האם קיימות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים. המבחן אובייקטיבי, ותחושות סובייקטיביות של בעל דין אינן מקימות עילת פסלות (עפ״ס 41432-12-25 פלוני נ׳ פלונית, עיקרון א׳).

בפסיקה נקבע כי על בית המשפט מוטלת האחריות לנהל את הדיון, ולכן מעורבותו בניהול ההליך, ובכלל זה בחקירת עדים, אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים. גם הערות ביקורתיות על ניהול ההליך יקימו עילת פסלות רק במקרים נדירים, כשמדובר בהתבטאות נחרצת המלמדת על ״נעילת דעת״ (שם, פסקה 11, עקרונות ד׳ ו-ה׳).

הפסיקה העדכנית של הנשיא עמית

ביום 10 במרץ 2026 נתן נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, פסק דין בעפ״ס 41432-12-25 פלוני נ׳ פלונית, ובו ריכז את ההלכות המרכזיות לבחינת בקשות פסלות.

הנשיא ציין כי אף שההלכות בדיני הפסלות ״מוכרות וידועות״, מספר בקשות וערעורי הפסלות ״אך הולך וגדל״, וכך גם הזמן השיפוטי המוקדש להן. לכן בחר להציג לבעלי הדין ולעורכי הדין את ההלכות שראוי לשקול לפני הגשת בקשת פסלות (פסקה 11). הערעור באותו עניין נדחה, והמערער חויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪ (פסקה 12).

הקווים המנחים בתמצית

• אובייקטיביות המבחן: המבחן הוא אם קיים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט), והוא נבחן באופן אובייקטיבי.
• פסלות לאחר סיום ההליך: הליכי פסלות צופים פני עתיד, ונועדו לבחון אם השופט יכול להמשיך לדון בהליך. אחרי שניתן פסק דין שמסיים את ההליך, הדרך הרגילה להעלות טענת פסלות היא בערעור על פסק הדין.
• שיהוי: יש להעלות טענת פסלות מיד לאחר שנודעה עילת הפסלות, ושיהוי עשוי להוביל לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018; סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982).
• התבטאות שיפוטית: התבטאויות פוסלות רק במקרים חריגים, כשהן מעידות על נעילת דעת.
• ניהול הדיון: מעורבות פעילה של שופט בניהול ההליכים (שאלות, הכוונת הצדדים, הבעת דעות) אינה עילה אוטומטית להטיה.
• מחלוקת עובדתית על הפרוטוקול: חזקה שגרסת השופט מדויקת, ויש לבקש תחילה תיקון פרוטוקול.
• הפרדת ערעורים: בקשת פסלות אינה מסלול חלופי לערעור על החלטות - כל אחד הוא מסלול נפרד.
• תלונות על שופטים: הגשת תלונה נגד שופט כשלעצמה אינה עילה לפסלות.
• היכרות קודמת: היכרות מקצועית או חברתית קודמת אינה מסלול רגיל לפסלות.
• דיון קודם בתיק: שופט שהיה מעורב בשלב קודם (בעניינם של הצדדים, לרבות לאחר החזרת התיק) - אינו פסול אוטומטית ללא עילות קונקרטיות של מעורבות מהותית.

מה זה אומר בפרקטיקה - מתי כן ומתי לא

מתי כן להגיש בקשת פסלות

• איבה אישית מתועדת (אישית, כספית, משפחתית) בין השופט לבין הצד שמגיש את הבקשה.
• השופט היה מעורב מהותית באותו העניין שעומד להכרעתו.
• התעוררו נסיבות חדשות שלא היו ידועות בתחילת ההליך.
• שופט הודיע על הכרעתו באופן מפורש ולא כחלק מניהול הדיון.

מתי לא להגיש בקשת פסלות

• אי שביעות רצון מפסיקות - הסעד לכך הוא ערעור, לא פסלות (והגשת פסלות במקום ערעור = פגיעה באמינות).
• תחושה סובייקטיבית שהשופט "לא אוהב אותי" או "לא אוהד" ללא בסיס אובייקטיבי.
• שיהוי - ידעתם על העילה ולא העלתם אותה, ורק עכשיו אתם מעלים אותה.
• "אסטרטגיה" לקבל שופט אחר - המערכת תזהה זאת; עלות האמינות תהיה משמעותית ועלולה לפגוע בתיק.

ייצוג מקצועי בבקשות פסלות שופט - חיפה והצפון

ד״ר לירן אוחיון מייצג לקוחות בבקשות פסלות שופט בכל בתי המשפט בצפון ישראל. הרקע האקדמי שלו, לצד ניסיון מעשי בניהול משפטים, מאפשר להעריך את הסיכויים לפני הגשה ולבנות את הבקשה בהתאם.

המשרד ממוקם בחיפה ומשרת לקוחות מחיפה, הקריות, עכו, נהריה, טבריה ומכל אזור הגליל. אם אתם סבורים שקיימות עילות לבקשת פסלות שופט בתיקכם - ייעוץ ראשוני הוא הצעד הראשון. פנו לפני כל הגשה.