תעודת יושר מהמשטרה

מאת עו"ד ד"ר לירן אוחיון | ד"ר למשפטים, אוניברסיטת חיפה | חבר לשכת עורכי הדין מאז 2011

תעודת יושר מהמשטרה – המידע הפלילי

המונח "תעודת יושר" אינו כינוי רשמי אלא ביטוי עממי שמתייחס לתעודת מידע פלילי. עד ל-11 ביולי 2022 הוסדר הנושא בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981. ביום 12 ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 (אושר בכנסת בינואר 2019, לאחר שמועד תחילתו נדחה מספר פעמים). החוק החדש החליף את החוק הקודם והביא לשינויים מהותיים באופן שבו מנוהל, נמסר ומוגן מידע פלילי בישראל.

שני מרשמים נפרדים — המבנה החוקי החדש

אחד השינויים המרכזיים בחוק המידע הפלילי הוא היצירה של שני מרשמים מובחנים (המוגדרים בסעיף 24 לחוק):

• המרשם הפלילי — כולל פרטי הרשעות, עונשים וצווים שיפוטיים. מידע ממרשם זה נמסר לרשימה סגורה ורחבה יחסית של גופים (סעיפים 11–15 לחוק).
• המרשם המשטרתי — כולל פרטי רישום של תיקי חקירה סגורים ופתוחים. מידע ממרשם זה נמסר לרשימה סגורה מצומצמת יותר של גופים מוסמכים.

ההבחנה בין שני המרשמים היא לב המבנה הרגולטורי החדש — היא קובעת מי רשאי לקבל מידע, באיזה היקף ולאיזו מטרה. כאשר מדובר בתעודת יושר קונסולרית למשל, הגוף הזר מקבל אך ורק את המידע שהוא זכאי לו לפי החוק.

מרשם פלילי — הרשעות

אם יש לחובת האדם הרשעות בהליכים פליליים, הן יופיעו במרשם הפלילי. אם אין רישום פלילי, הדבר ייצוין בבירור.

מרשם משטרתי — תיקים פתוחים (מב"ד)

כנגד מי שנחקר במשטרה נפתח תיק פלילי שמופיע במרשם המשטרתי, כשמב"ד הוא ראשי תיבות של תיק ממתין לבירור דין. בסיום החקירה המשטרה מעבירה את התיק לתובע והוא מחליט אם יש ראיות מספיקות להגשת כתב אישום או אם צריך לגנוז את התיק. כל עוד תיק החקירה לא נסגר הוא יופיע ברשימת התיקים הפתוחים.

מרשם משטרתי — תיקים סגורים

משבצת התיקים הסגורים כוללת מידע על תיקי חקירה שנסגרו מבלי שהחשוד עמד בהם לדין. עילות הסגירה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי:

• חוסר ראיות מספיקות (סעיף 62(ב)(3))
• נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (סעיף 62(ב)(1)) — "חוסר עניין ציבורי"
• חוסר אשמה (סעיף 62(ב)(2))

תיק שנסגר בעילת "חוסר אשמה" אינו מופיע במרשם הנגיש לגופים — כלומר הרשומה נמחקת מהמרשם המשטרתי לעניין מסירת מידע לגופים. עם זאת, המידע עדיין מוחזק במשטרה למטרות פנימיות (כגון התחקות על חקירות דומות). ההבחנה בין "מחיקה מהגישה של גופים" לבין "מחיקה פיזית" היא דקה וחשובה.

ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה מ"חוסר ראיות" ל"חוסר אשמה" — מה שמוביל למחיקה מלאה מהמרשם המשטרתי הנגיש. זהו כלי פעולה הגנתי מרכזי.

זכות העיון — כיצד צופים במידע הפלילי

מאז 12 ביולי 2022, מועד כניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, ניתן לעיין ברישום הפלילי בתחנת המשטרה על מסך המחשב בלבד. כך קובעות גם תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון), התשפ"ב-2022, המפרטות כי:

"העיון יבוצע באמצעות צג בתחנת משטרה, ואסור להדפיסו או לצלמו, אלא לשם מסירתו לעורך דין שקיבל ייפוי כוח מיוחד לכך... לשם ייצוגו לפני בית משפט, בית דין או גוף מינהלי הזכאים לקבל מידע פלילי."

משמעות הדבר:

• עיון — על צג בלבד, לכל אדם שהמידע מתייחס אליו.
• העתק — רק בידי עורך דין בעל ייפוי כוח מיוחד, ורק לצורך ייצוג בערכאה זכאית.

בנוסף, לפי תקנה 3 לתקנות, ניתן לבצע הזדהות ביומטרית — כך שאין חובה להגיע פיזית לתחנת המשטרה בכל מקרה.

סעיף 4(ב) לחוק מגדיר גם חריגים לזכות העיון: קטין, חסוי, או מי שנבצר ממנו — רשאי אדם אחר לעיין במקומו בתנאים שנקבעו בחוק.

איסור הפליה מחמת רישום פלילי — סעיף 24 לחוק

סעיף 24 לחוק המידע הפלילי קובע הוראה שהיא ליבת תקנת השבים:

"מי שחלה עליו תקופת התיישנות או תקופת מחיקה לפי חוק זה, לא יישאל בכל הליך משפטי או מינהלי על עבר פלילי שהתיישן או נמחק, ואף לא יחויב לגלותו."

הוראה זו מגנה על מי שעברו את תקופת ההתיישנות או המחיקה מפני כל שאלה או דרישה לחשוף את עברם הפלילי — בין בהליך משפטי ובין בהליך מינהלי, כולל הליכי קבלה לעבודה.

תקופות ההתיישנות והמחיקה — הרפורמה המרכזית

שינוי מרכזי שהביא חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, הוא קיצור משמעותי של תקופות ההתיישנות והמחיקה. להלן השוואה בין החוק הקודם לחוק החדש:

יתרה מזו, החוק החדש הוסיף "תקופות מקוצרות" המיטיבות עם אוכלוסיות נוספות:

• קטינים (סעיף 22) — תקופות התיישנות ומחיקה מקוצרות משמעותית לעבירות שבוצעו בגיל קטינות.
• עבירות קלות (סעיף 21) — "מסלול מהיר" לעבירות שעונשן עד שלושה חודשי מאסר, עם תקופת התיישנות של שלוש שנים בלבד.
• עבירות ספציפיות (סעיף 23) — תקופות מיוחדות הנקבעות בתוספת לחוק.

רפורמה זו היא הבשורה המרכזית של החוק החדש עבור מי שמבקשים לשקם את עצמם לאחר עבר פלילי.

עבירות מסירה והשגת מידע — סעיף 33 לחוק

חוק המידע הפלילי קובע עבירות פליליות חמורות על מסירת מידע או השגתו שלא כדין:

• סעיף 33(א) — המוסר פרט מידע פלילי או מידע משטרתי שהגיע לידיעתו מכוח חוק זה, ביודעו כי אין הוא מורשה לעשות כן — דינו מאסר שנה.
• סעיף 33(ב) — המשיג במרמה, או בכל אמצעי פסול, מידע פלילי או מידע משטרתי — דינו מאסר שלוש שנים.

כמו כן, סעיף 5 לחוק אוסר על דרישה או שימוש במידע פלילי בידי גוף שאינו רשאי לכך.

חשוב להבחין: החוק מבדיל בין "גילוי" (הצגת מידע פלילי לאדם), "העברה" (מסירה בין גופים רשמיים), "עיון" (של נושא המידע), ו"דרישת מידע" (על ידי גוף זר) — כל אחד כפוף לכללים שונים.

האם מעסיק רשאי לדרוש תעודת יושר?

מעסיק פרטי אינו רשאי לדרוש מעובד או ממועמד להציג מידע פלילי. עם זאת, חשוב לדייק: העבירה הפלילית לפי סעיף 33(ב) לחוק היא השגת מידע באמצעים פסולים — ולא עצם הבקשה. מעסיק שמבקש ממועמד "תעודת יושר" אינו עובר אוטומטית עבירה לפי סעיף 33(ב), אלא אם הוא משיג את המידע במרמה או באמצעי פסול.

חשוב להבדיל בין מעסיק שמבקש מעובד להוציא מהמשטרה תעודת מידע פלילי ולהציגה בפניו לבין מעסיק שמבקש מעובד לחתום על "ויתור סודיות" או הסמכה לקבל מידע מהמרשם הפלילי. מעסיקים מסוימים, לרוב רשויות מדינה, רשאים להחתים את המועמד לעבודה על טופס הסכמה לעיון במרשם הפלילי.

עם הטופס, המעסיק ניגש לכל תחנת משטרה והמשטרה מאפשרת לו לעיין אך ורק במידע שהוא זכאי לראות על פי חוק. אם המעסיק אינו רשאי לעיין במידע, המשטרה לא תאפשר את העיון גם אם העובד חתם על הסכמה.

תיקון פברואר 2026 — עבירות טרור

ב-24 בפברואר 2026 אישרה הכנסת תיקון לחוק המידע הפלילי המאפשר למעסיקים לברר במשטרה אם מועמדים הורשעו בעבירות טרור. מדובר בחריג משמעותי לעיקרון הכללי של "מעסיק אינו רשאי לעיין", המתייחס במיוחד לשאלה המרכזית — האם מעסיק יכול לבקש מידע פלילי.

הממונה על הביקורת על מידע פלילי

אחד החידושים המרכזיים של חוק המידע הפלילי הוא הקמת גוף פיקוח ייעודי במשרד המשפטים — הממונה על הביקורת על מידע פלילי (סעיפים 38–42 לחוק).

תפקידי הממונה:

• פיקוח על משטרת ישראל בכל הנוגע למידע פלילי.
• קבלת תלונות מאזרחים שנפגעו מטיפול במידע.
• חקירת גילויים לא-חוקיים של מידע פלילי.
• המלצות לשיפור — דוחות תקופתיים.

כתובת זו חשובה במיוחד למי שסבור שנעשה שימוש לרעה במידע הפלילי שלו — פנייה לממונה היא הצעד הראשון. כך למשל, אם מעסיק קיבל מידע על עבר פלילי ללא הרשאה, הממונה רשאי לחקור את המקרה ולהמליץ על צעדים.

חוק הגנת הפרטיות — שכבת הגנה משלימה

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 מספק שכבת הגנה נוספת. סעיף 7 לחוק מסווג מידע פלילי כ"מידע רגיש", וסעיף 17 מחייב רישום מאגרי מידע המכילים מידע כזה. בפרט, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מאוגוסט 2024 החמיר את ההגנה על מידע אישי ודורש מאגרי מידע להירשם מחדש — מה שמשפיע על מעסיקים שמחזיקים מידע פלילי של עובדיהם.

תעודת יושר קונסולרית

יש להבדיל בין תעודת מידע פלילי רגילה לבין תעודת יושר קונסולרית. תעודת מידע פלילי רגילה עשויה לכלול מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי כאחד, בהתאם לגוף המבקש. תעודת יושר קונסולרית כוללת אך ורק את מה שהגוף הזר זכאי לקבל — מדובר בהבדל מהותי שיכול להכריע באילו מקרים אדם יקבל אזרחות זרה ובאילו מקרים הוא יידחה.

כך למשל, אזרח שיש לו תיקי משטרה שנסגרו מבלי שהוגש בהם כתב אישום — עלול לגרום לעצמו נזק אם יציג באופן עצמאי מידע שהגוף הזר כלל אינו זכאי לקבל. ייעוץ מוקדם עם עורך דין פלילי המתמחה ברישום הפלילי יכול למנוע חשיפת מידע מיותרת ולהגדיל את סיכויי קבלת דרכון זר.

תעודת יושר קונסולרית ניתן להזמין ישירות מאתר משטרת ישראל והיא תישלח ישירות לקונסוליה הרלוונטית.

כמה עולה להוציא תעודת יושר קונסולרית

הוצאת תעודת מידע פלילי קונסולרית היא בחינם ונועדה אך ורק למקרים הבאים:

1. לצורכי אימוץ: ניתן לבקש אישור בדבר היעדר עבר פלילי שיימסר לרשות האימוץ הבין ארצית.
2. הגשה לרשות ממלכתית זרה: למשל לצורך קבלת אזרחות או הוצאת דרכון זר.

את התעודה מבקשים באמצעות מילוי טופס אותו ניתן להוריד מאתר המשטרה והיא תישלח ישירות לרשות הזרה בהתאם לסוגי הרישום שהיא רשאית לקבל לפי החוק — כך למשל שגרירות פורטוגל לא רשאית לקבל מידע על רישום פלילי שהתיישן, לכן תעודת היושר תישלח אליה ישירות מהמשטרה ללא הרישומים שהתיישנו.

הוצאתי תעודת יושר ומופיעים בה רישומים — מה עושים?

יש מספר סוגי רישומים שיכולים להופיע:

1. הרשעות

יש לבדוק אם ההרשעה עברה את תקופת ההתיישנות והאם נמחקה. הרשעה בסטטוס "מחוק" חשופה למספר קטן מאוד של גופים. אין צורך להגיש בקשת חנינה להרשעות שנמחקו בשל חלוף הזמן — לנשיא אין סמכות למחוק הרשעות "פיזית" אלא לקצר את תקופת המחיקה.

2. תיקים פתוחים

תיק פתוח או תיק מב"ד מצביע על סיכון להעמדה לדין פלילי ודורש טיפול דחוף. ניתן למנוע הגשת כתב אישום באמצעות הליך שימוע פלילי ובהליכים משפטיים נוספים שמצריכים ייצוג עורך דין. אם אינך בטוח מה מופיע לגביך במשטרה, ניתן לבצע בירור מצב תיק במשטרה לפי תעודת זהות לפני שמחליטים על צעד הבא.

3. תיקים סגורים

תיקי משטרה סגורים חשופים לעיני מספר גופים ועלולים להשפיע על קבלה לעבודה, הוצאת רישיון נשק, תעסוקה או גיוס לצבא. ניתן למחוק תיקי משטרה סגורים באמצעות שינוי עילת סגירה או בקשה לביטול מרשם משטרתי. אם הרישום נפתח בעקבות תלונה, כדאי לקרוא תחילה את המדריך להגשת תלונה במשטרה כדי להבין את ההליך מהצד של המתלונן.

פסיקה רלוונטית

הפסיקה עיצבה את ההגנה על מידע פלילי לאורך השנים:

• בג"ץ 7256/95 פישלר נ' שר המשפטים — פסק דין מכונן על זכות העיון האישית במרשם, שהוביל לחידוש של "עיון בצג בלבד".
• בג"ץ 6972/07 לקסר נ' שר האוצר — על ההגנה מפני גילוי שלא כדין של מידע פלילי.
• בג"ץ 8948/22 שיינפלד נ' הכנסת — פרשת דרעי, על מחיקת הרשעות ותחולת חוק המידע הפלילי.

מי שמופיע מידע פלילי במרשם ומבקש לשקם את עצמו — רשאי לפנות אלינו. משרד עורכי דין פליליים יוצאי הפרקליטויות וזרועות תביעה. יחד נבחן את סוג הרישום הפלילי, הדרך הנכונה לבקשת מחיקת רישום פלילי, ונעריך את הסיכויים והסיכונים במסגרת התהליך.

עדכון אחרון: 21/4/2026

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, המידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המקרה הספציפי תמיד יהיה שונה ממקרים אחרים והעולם המשפטי דינמי ומשתנה, לכן כל שימוש במידע הוא על אחריות הקורא בלבד.