עבירות אלימות במשפחה – הגנה פלילית וייצוג בבית המשפט

תיקי אלימות במשפחה נמנים עם התיקים הרגישים ביותר במשפט הפלילי. מרגע הגשת התלונה, קצב ההתקדמות דיכוטומי: צו הרחקה עשוי להינתן בתוך שעות, הגשת כתב אישום — בתוך ימים. ד"ר לירן אוחיון מגן על נאשמים בעבירות אלימות במשפחה בבתי משפט ברחבי הארץ.

מאת עו"ד ד"ר לירן אוחיון | ד"ר למשפטים, אוניברסיטת חיפה | חבר לשכת עורכי הדין מאז 2011

מהי עבירת אלימות במשפחה בדין הישראלי

המונח "אלימות במשפחה" אינו עבירה עצמאית בחוק העונשין, אלא מתייחס למכלול עבירות שמבוצעות כלפי בן משפחה. חוק למניעת אלימות במשפחה מגדיר "בן משפחה" רחב הרבה יותר מ"בן זוג": בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית — "לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר".

העבירות הרלוונטיות כוללות תקיפה (סעיף 379), תקיפת בן משפחה עם הכפלת עונש (סעיף 382), איומים (סעיף 192), ועבירות נוספות כמו כליאת שווא והתעללות. בנוסף, קיימות עבירות מרכזיות שנפקדות לעיתים מהדיון:

• סעיף 368ב — תקיפת קטין או חסר ישע (על ידי אחראי): עד 5 שנות מאסר; ובנסיבות חמורות עד 9 שנים.
• סעיף 368ג — התעללות בקטין או בחסר ישע (התעללות גופנית, נפשית, או מינית): עד 7 שנות מאסר, ובנסיבות חמורות עד 9 שנים. זוהי העבירה החמורה ביותר לצד עבירות המין — והיא אינה עוסקת בהכרח בחבלה פיזית; "התעללות נפשית" היא עבירה עצמאית.
• סעיף 368ו — תקיפת זקן (בן 65 ומעלה): עד 5 שנים; בחבלה חמורה עד 7 שנים.
• סעיף 337 — סיכון חיי אדם או בריאותו במזיד: רלוונטי באלימות משפחה קשה.

המחוקק קבע נסיבות מחמירות כשהעבירה מכוונת כלפי בן משפחה. סעיף 382 לחוק העונשין מכפיל את העונש המרבי כאשר עבירת תקיפה מופנית כלפי בן משפחה כהגדרתו. החמרה זו נובעת מההכרה בפגיעות של קורבנות אלימות ביתית.

מעבר לסעיפי החוק הפלילי, חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, מקנה לבית המשפט סמכות להוציא צווי הגנה שמגבילים את המרחב והפעולות של הנאשם, עוד לפני שמוכרעת שאלת האשמה. מאז תיקוני 2014 ואילך, הערכת מסוכנות לפי סעיף 6א לחוק היא נדבך מרכזי בהליכים אלה.

סוגי האישומים בתיקי אלימות במשפחה

תקיפת בן זוג – סעיף 382 לחוק העונשין

סעיף 382 אינו עבירה עצמאית אלא סעיף-מכפיל הפועל על בסיס סעיפי התקיפה השונים. הוא מכפיל את העונש המרבי כאשר העבירה מופנית כלפי בן משפחה כהגדרתו בסעיף 382(ב). הסעיף חל על בני זוג, לרבות ידועים בציבור ובני זוג לשעבר, וכן על בני משפחה אחרים.

• סעיף 382(ב) — (1) תקיפת בן זוג לפי סעיף 379 (תקיפה סתם): כפל עונש = 4 שנים; (2) תקיפת קטין בן-משפחה או חסר ישע על ידי האחראי עליו.
• סעיף 382(ג) — תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380: כפל עונש = 6 שנים.

המדרג: סעיפים 379/382(ב) — תקיפה סתם של בן זוג (עד 4 שנים) → סעיפים 380/382(ג) — תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג (עד 6 שנים) → סעיף 333 — חבלה חמורה (עד 20 שנים).

איומים בהקשר משפחתי

בתי המשפט משקפים בעקביות חומרת-יתר לעבירת איומים בהקשר משפחתי, בהסתמך על יחסי התלות, הקרבה הפיזית, והסיכון להסלמה — שיקולים שהוטמעו בפסיקה לאחר פרשת פלוני (ע"פ 6758/07). גם אם מדובר באמירה שנאמרה בעיצומו של סכסוך רגשי, התביעה עשויה להגיש כתב אישום. הודעות טקסט, הקלטות שיחה, ועדויות של ילדים או שכנים משמשות כראיות. ראו גם עבירות תקיפה, איומים וסחיטה – ייצוג והגנה.

הפרת צו הגנה או צו הרחקה

הפרת צו הגנה מהווה עבירה של הפרת הוראה חוקית שניתנה לשם הגנה על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, שעונשה המרבי ארבע שנות מאסר — כפל העונש על הפרת הוראה חוקית רגילה לפי סעיף 287(א). בפועל, הפרות צו נתפסות בחומרה רבה על ידי בתי המשפט, והן עלולות להוביל למעצר מיידי. גם שיחת טלפון או הודעה שנשלחת בניגוד לתנאי הצו עשויה להיחשב הפרה.

צווי הגנה וצווי הרחקה – מה חשוב לדעת

צו הגנה ניתן לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. הצו יכול לכלול הרחקה מהדירה המשותפת, איסור יצירת קשר, ותנאים נוספים — לרבות תנאי פיקוח טכנולוגי (אזיק אלקטרוני) בעקבות תיקון תשפ"ד-2024. הבקשה מוגשת לבית המשפט המוסמך לפי סעיף 1 לחוק — בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה, או בית דין דתי (למי שעניינו נתון לסמכותו). בחירת הערכאה היא החלטה טקטית בעלת משמעות בהליכים מקבילים. במקרים דחופים ניתן צו ארעי במעמד צד אחד.

תוקף צו ההגנה מדורג לפי סעיף 5(ו) לחוק: התקופה הראשונית — עד שלושה חודשים; הארכה רגילה — עד תקופה כוללת של שישה חודשים; מטעמים מיוחדים שיירשמו — עד תקופה כוללת של שנה.

תנאי שחרור ממעצר הכוללים הרחקה ניתנים במסגרת ההליך הפלילי לפי סעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה — מעצרים), התשנ"ו-1996. ההבחנה הנכונה אינה בין "צו הגנה" ל"צו הרחקה" כקטגוריות נפרדות, אלא בין סעד מכוח חוק אלימות במשפחה (ציווים אזרחיים-פליליים מעין-זמניים) לבין תנאי חירות במסגרת מעצר (שחרור בערובה בתנאים).

צו הגנה הוא הליך מעין-אזרחי (quasi-criminal): מטרתו מניעתית, הסטנדרט הראייתי מחמיר ביחס לאזרחי רגיל, והפרתו היא עבירה פלילית. הצגתו כ"הליך אזרחי" גרידא מחלישה את תפיסת המסוכנות המשפטית של הלקוח. עצם קיומו עלול להשפיע על הליכי משמורת שמתנהלים במקביל. לכן כדאי לקבל ייצוג משפטי כבר בשלב הדיון בבקשת הצו.

אסטרטגיות הגנה בתיקי אלימות במשפחה

תיקי אלימות במשפחה דורשים גישה שונה מתיקים פליליים אחרים. הרקע הרגשי, הדינמיקה בתוך המשפחה, וההשלכות על הליכים בבית המשפט לענייני משפחה מחייבים התאמה של אסטרטגיית ההגנה.

• הגנה עצמית: סעיף 34י לחוק העונשין קובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים". יש להוכיח שהמעשה נעשה כתגובה מידית ומידתית לסכנה מוחשית, תוך בחינת סייג ההתגרות (סעיף 34טז).
• היעדר יסוד נפשי: מקרים שבהם המגע הפיזי לא היה מכוון, למשל בעת ניסיון להפריד בין ילדים שרבו.
• בדיקת תיאום גרסאות: בחינה האם עדויות עדים נוספים תואמות את גרסת המתלונן/ת, וזיהוי סתירות.
• ראיות דיגיטליות: בדיקת הודעות, הקלטות ומצלמות אבטחה שעשויות לספק תמונה שונה מזו שהוצגה בתלונה.
• במקרים מתאימים, ניתן לנהל מו"מ עם התביעה ולהגיע להסדר טיעון: סגירת תיק בהסדר מותנה מכוח סעיף 67א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, הפניה לטיפול, או שירות לתועלת הציבור. יצוין כי בעבירות מסוימות של אלימות במשפחה קיימות הנחיות פרקליטות המגבילות את השימוש במסלול זה.

תלונות שווא בסכסוכי משפחה

סוגיה רגישה במיוחד בתחום הזה היא שימוש לרעה בתלונות משטרה כחלק מסכסוך גירושין או מאבק על משמורת. תלונות שווא על אלימות במשפחה מוגשות לעיתים כדי להשיג יתרון בהליכים אזרחיים: קבלת צו הגנה, הוצאת בן הזוג מהדירה, או השפעה על סוגיית המשמורת.

בית המשפט מודע לתופעה זו. בפסיקה נקבע כי יש לבחון בזהירות תלונות שמוגשות בסמיכות זמנים להגשת תביעת גירושין או בקשה למשמורת. עורך דין מנוסה יבחן את ציר הזמן, את ההתכתבויות בין הצדדים, ואת ההקשר הרחב של הסכסוך המשפחתי.

חשוב להדגיש: טענה על תלונת שווא חייבת להיות מגובה בראיות. אין די בהכחשה גרידא. יש לאסוף תכתובות, עדויות, רשומות רפואיות ומסמכים שמצביעים על מניע פסול מאחורי התלונה.

ההשפעה על הליכי משמורת וזמני שהות

תיק פלילי בגין אלימות במשפחה אינו מתנהל בחלל ריק. במקביל, מתנהלים לרוב הליכים בבית המשפט לענייני משפחה — גירושין, משמורת, ומזונות. ההרשעה בעבירת אלימות במשפחה עלולה להשפיע באופן ישיר על שאלת המשמורת, על זמני שהות עם הילדים, ועל חלוקת הרכוש.

בתי המשפט לענייני משפחה פועלים לפי עקרון "טובת הילד" ומתחשבים ברישום הפלילי של ההורה. הרשעה בתקיפת בן זוג עלולה להוביל להגבלת זמני שהות עם הילדים, לקביעת פיקוח על זמני השהייה, או אף להעברת המשמורת להורה השני.

לכן ההגנה בתיקי אלימות במשפחה חייבת להתנהל תוך מודעות להליכים המשפחתיים שמתנהלים במקביל. אסטרטגיה שמתאימה להליך הפלילי עלולה לפגוע בהליך המשפחתי, ולהפך. ייצוג נכון דורש תיאום בין שני המישורים.

ייצוג בתיקי אלימות במשפחה – ד"ר לירן אוחיון

הערכת מסוכנות — סעיף 6א לחוק

מאז תיקוני 2014 ואילך, הערכת מסוכנות היא נדבך מרכזי בהליכי צו הגנה ובהחלטות מעצר בתיקי אלימות במשפחה. בית המשפט רשאי להורות על עריכת הערכת מסוכנות כחלק מהדיון בבקשה לצו הגנה, ותוצאותיה משפיעות על היקף הצו ותנאיו.

חובת הדיווח — סעיף 368ד לחוק העונשין

על אנשי מקצוע חלה חובת דיווח לפי סעיף 368ד לחוק העונשין. החובה אינה מוגבלת לרופאים ועובדים סוציאליים בלבד, אלא חלה גם על אחיות, פסיכולוגים, מורים, קציני מבחן ואנשי מקצוע נוספים. הסנקציה על אי-דיווח: שלושה חודשי מאסר, ושישה חודשים באחראי. מבחינת לקוח פוטנציאלי בתיק אלימות, אי-הבנה של חובת הדיווח עלולה להיות קטסטרופלית.

ד"ר לירן אוחיון מלווה נאשמים בתיקי אלימות במשפחה לאורך כל ההליך: ייעוץ לפני חקירה, ייצוג בדיוני מעצר ובבקשות לצווי הגנה, והגנה במשפט עצמו.

הגישה משלבת ניסיון רב שנים בתיקים מסוג זה עם ידע אקדמי בדיני עונשין. כל תיק נבחן לגופו, תוך התחשבות בהשלכות על ההליכים המשפחתיים שמתנהלים במקביל.

זומנתם לחקירה, הוצא נגדכם צו הרחקה, או הוגש כתב אישום? צרו קשר לייעוץ ראשוני. המשרד בחיפה, הייצוג בכל בתי המשפט בארץ.

ראו גם: משפט פלילי – סקירה כללית | עבירות תקיפה, איומים וסחיטה.

הערה חשובה: האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות הספציפיות. לייעוץ פרטני — פנו לעו"ד ד"ר לירן אוחיון.