עבירות אלימות במשפחה - ייצוג בהליך הפלילי

תיקי אלימות במשפחה נמנים עם התיקים הרגישים ביותר במשפט הפלילי. מרגע הגשת התלונה, קצב ההתקדמות מהיר: צו הרחקה עשוי להינתן בתוך שעות, הגשת כתב אישום - בתוך ימים. ד״ר לירן אוחיון מגן על נאשמים בעבירות אלימות במשפחה בבתי משפט ברחבי הארץ.

מאת עו״ד ד״ר לירן אוחיון | ד״ר למשפטים, אוניברסיטת חיפה | עו״ד וסנגור מאז 2011

מהי עבירת אלימות במשפחה בדין הישראלי

המונח "אלימות במשפחה" אינו עבירה עצמאית בחוק העונשין, אלא מתייחס למכלול עבירות שמבוצעות כלפי בן משפחה. חוק למניעת אלימות במשפחה מגדיר "בן משפחה" רחב הרבה יותר מ״בן זוג״: בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית - "לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר".

העבירות הרלוונטיות כוללות תקיפה (סעיף 379), תקיפת בן משפחה עם הכפלת עונש (סעיף 382), איומים (סעיף 192), ועבירות נוספות כמו כליאת שווא והתעללות. בנוסף, קיימות עבירות מרכזיות שנפקדות לעיתים מהדיון:

• סעיף 368ב - תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת חבלה של ממש: עד 5 שנים, ועד 7 שנים כשהתוקף אחראי עליו. בחבלה חמורה: עד 7 שנים, ועד 9 שנים לאחראי.
• סעיף 368ג - התעללות בקטין או בחסר ישע (התעללות גופנית, נפשית, או מינית): עד 7 שנות מאסר, ועד 9 שנים כשהעושה אחראי על הקטין או על חסר הישע. העבירה אינה עוסקת בהכרח בחבלה פיזית; "התעללות נפשית" היא עבירה עצמאית.
• סעיף 368ו - תקיפת זקן (בן 65 ומעלה): עד 5 שנים; בחבלה חמורה עד 7 שנים.
• סעיף 337 - הפרת חובה של הורה או אחראי שיש בה סיכון חיים או פגיעה בבריאות: עד 3 שנים.

המחוקק קבע נסיבות מחמירות כשהעבירה מכוונת כלפי בן משפחה. סעיף 382 לחוק העונשין מכפיל את העונש המרבי כאשר עבירת תקיפה מופנית כלפי בן משפחה כהגדרתו. החמרה זו נובעת מההכרה בפגיעות של קורבנות אלימות ביתית.

מעבר לסעיפי החוק הפלילי, חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א-1991, מקנה לבית המשפט סמכות להוציא צווי הגנה שמגבילים את המרחב והפעולות של הנאשם, עוד לפני שמוכרעת שאלת האשמה. מאז 6.8.2024, כשבית המשפט שוקל לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, הוא מורה על הערכת מסוכנות לפי סעיף 6א לחוק. על כך בהרחבה בהמשך.

סוגי האישומים בתיקי אלימות במשפחה

תקיפת בן זוג - סעיף 382 לחוק העונשין

סעיף 382 אינו עבירה עצמאית אלא סעיף-מכפיל הפועל על בסיס סעיפי התקיפה השונים. הוא מכפיל את העונש המרבי כאשר העבירה מופנית כלפי בן משפחה כהגדרתו בסעיף 382(ב). הסעיף חל על בני זוג, לרבות ידועים בציבור ובני זוג לשעבר, וכן על בני משפחה אחרים.

• סעיף 382(ב) - (1) תקיפת בן זוג לפי סעיף 379 (תקיפה סתם): כפל עונש = 4 שנים; (2) תקיפת קטין בן-משפחה או חסר ישע על ידי האחראי עליו.
• סעיף 382(ג) - תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380: כפל עונש = 6 שנים.

המדרג: סעיפים 379/382(ב) - תקיפה סתם של בן זוג (עד 4 שנים) → סעיפים 380/382(ג) - תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג (עד 6 שנים) → סעיף 333 - חבלה חמורה (עד 7 שנים; כלפי בן משפחה עד 10 שנים לפי סעיף 335(א1)).

איומים בהקשר משפחתי

בתי המשפט מייחסים בעקביות חומרה יתרה לעבירת איומים בהקשר משפחתי, בהסתמך על יחסי התלות, הקרבה הפיזית, והסיכון להסלמה. ראו למשל ע״פ 6758/07 פלוני נ׳ מדינת ישראל, פסקה 7 (11.10.2007): ״מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת...״; ״במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש״. גם אם מדובר באמירה שנאמרה בעיצומו של סכסוך רגשי, התביעה עשויה להגיש כתב אישום. הודעות טקסט, הקלטות שיחה, ועדויות של ילדים או שכנים משמשות כראיות. ראו גם עבירות תקיפה, איומים וסחיטה - ייצוג והגנה.

הפרת צו הגנה או צו הרחקה

הפרת צו הגנה מהווה עבירה של הפרת הוראה חוקית שניתנה לשם הגנה על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, שעונשה המרבי ארבע שנות מאסר - כפל העונש על הפרת הוראה חוקית רגילה לפי סעיף 287(א). בפועל, הפרות צו נתפסות בחומרה רבה על ידי בתי המשפט, והן עלולות להוביל למעצר מיידי. גם שיחת טלפון או הודעה שנשלחת בניגוד לתנאי הצו עשויה להיחשב הפרה.

צווי הגנה וצווי הרחקה - מה חשוב לדעת

צו הגנה ניתן לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א-1991. הצו יכול לכלול הרחקה מהדירה המשותפת, איסור יצירת קשר, ותנאים נוספים - לרבות צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי (״אזיק אלקטרוני״), לפי סעיף 3ב לחוק, שנוסף בהוראת שעה (תיקון מס׳ 19, התשפ״ג-2023) ועומד בתוקף לשלוש שנים מיום 6.8.2024. הבקשה מוגשת לבית המשפט המוסמך לפי סעיף 1 לחוק - בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה, או בית דין דתי (למי שעניינו נתון לסמכותו). בחירת הערכאה היא החלטה טקטית בעלת משמעות בהליכים מקבילים. במקרים דחופים ניתן צו ארעי במעמד צד אחד.

תוקף צו ההגנה מדורג לפי סעיף 5(א) לחוק: תקפו של הצו לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים; מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו - רשאי להאריך לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת; ומנימוקים מיוחדים כאמור - לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת. להרחבה על ההבדלים בין שני המכשירים ועל דרכי ההתמודדות עם בקשה שמוגשת נגדכם, ראו מה ההבדל בין צו הגנה לצו הרחקה ומה עושים כשמוגשת נגדכם בקשה.

תנאי שחרור ממעצר הכוללים הרחקה ניתנים במסגרת ההליך הפלילי לפי סעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ״ו-1996. ההבחנה הנכונה אינה בין "צו הגנה" ל״צו הרחקה״ כקטגוריות נפרדות, אלא בין סעד מכוח חוק אלימות במשפחה (צווי הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה) לבין תנאי חירות במסגרת מעצר (שחרור בערובה בתנאים).

צו הגנה ניתן בהליך שאינו פלילי (״תובענה על פי חוק זה״, סעיף 8(ב) לחוק), אבל יש לו השלכות פליליות. הפרתו היא עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין (עד ארבע שנות מאסר), ושוטר רשאי לעצור מי שמפר צו הגנה שכולל הרחקה (סעיף 7(ב) לחוק). עצם קיומו עלול להשפיע על הליכי משמורת שמתנהלים במקביל. לכן כדאי לקבל ייצוג משפטי כבר בשלב הדיון בבקשת הצו.

מה קורה בלילה הראשון אחרי מעצר

רבים פונים לעורך דין אלימות במשפחה בשעות הראשונות לאחר אירוע, לפעמים עוד לפני שהגיעו לתחנת המשטרה. זהו עיתוי קריטי. כשאדם נעצר בחשד לאלימות במשפחה, הוא מובא לחקירה באותו הלילה. המשטרה רשאית לבקש הארכת מעצר, ובית משפט יכול להוציא צו הרחקה ארעי כבר תוך שעות ספורות ממועד המעצר, לפי סעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים).

הדברים שנאמרים בחקירה הראשונה קובעים לעיתים את מסלול התיק כולו. גרסה שניתנה בלי ייעוץ מראש קשה מאוד לתקן בשלב מאוחר יותר. פנייה לעורך דין לפני החקירה, ולא אחריה, היא ההחלטה שמשנה את תוצאת התיק.

המשרד זמין 24/7 למקרים דחופים. התקשרו לפני שמגיעים לתחנה.

אסטרטגיות הגנה בתיקי אלימות במשפחה

תיקי אלימות במשפחה דורשים גישה שונה מתיקים פליליים אחרים. הרקע הרגשי, הדינמיקה בתוך המשפחה, וההשלכות על הליכים בבית המשפט לענייני משפחה מחייבים התאמה של אסטרטגיית ההגנה.

• הגנה עצמית: סעיף 34י לחוק העונשין קובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים". יש להוכיח שהמעשה נעשה כתגובה מידית ומידתית לסכנה מוחשית, ובכפוף לדרישה שהמעשה היה סביר בנסיבות העניין (סעיף 34טז). ההגנה אינה חלה על מי שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך צפיית התפתחות הדברים (סעיף 34י סיפה).
• היעדר יסוד נפשי: מקרים שבהם המגע הפיזי לא היה מכוון, למשל בעת ניסיון להפריד בין ילדים שרבו.
• בדיקת תיאום גרסאות: בחינה האם עדויות עדים נוספים תואמות את גרסת המתלונן/ת, וזיהוי סתירות.
• ראיות דיגיטליות: בדיקת הודעות, הקלטות ומצלמות אבטחה שעשויות לספק תמונה שונה מזו שהוצגה בתלונה.
• במקרים מתאימים, ניתן לנהל מו״מ עם התביעה. לעיתים אפשר להגיע להסדר טיעון, ובחלק מהתיקים גם לסגירת תיק בהסדר לפי סעיף 67א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982 (חסד״פ). הסדר כזה אפשרי בחטא או בעוון, או בפשע המנוי בתוספת השישית (סעיף 67א(ג)). יצוין כי בעבירות מסוימות של אלימות במשפחה קיימות הנחיות פרקליטות המגבילות את השימוש במסלול זה.

תלונות שווא בסכסוכי משפחה

סוגיה רגישה במיוחד בתחום הזה היא שימוש לרעה בתלונות משטרה כחלק מסכסוך גירושין או מאבק על משמורת. תלונת שווא על אלימות במשפחה מוגשת לעיתים לא בשל מעשה שאירע בפועל, אלא כדי להשיג יתרון בהליכים המשפחתיים: קבלת צו הגנה שמוציא את בן הזוג מהדירה, חיזוק עמדה בסוגיית המשמורת, או יצירת לחץ לפני דיון קרוב בבית המשפט לענייני משפחה. הדפוס המוכר הוא הגשת תלונה בסמיכות ישירה לאחר שנרשם תאריך דיון, לאחר שהוגשה בקשה למשמורת, או סמוך לפתיחת הליכי גירושין.

בית המשפט מודע לתופעה זו ובוחן בזהירות תלונות שמוגשות בנסיבות כאלה. עם זאת, מודעות שיפוטית לבדה אינה מספיקה. על הנאשם להציג תשתית ראייתית שתפריך את גרסת המתלונן/ת ותחשוף את המניע האמיתי. ביחס לזה, אין קיצורי דרך.

הראיות שניתן לאסוף בתיקי תלונת שווא כוללות את כל אלה:

• תכתובות בין הצדדים (הודעות, מיילים, רשתות חברתיות) שמראות את הדינמיקה האמיתית ערב הגשת התלונה.
• ציר הזמן בין אירועים משפחתיים (דיון בבית משפט, הגשת בקשה למשמורת) לבין מועד הגשת התלונה.
• עדויות של ילדים, בני משפחה, שכנים או כל מי שנכח בסביבה ויכול לסתור את גרסת המתלונן/ת.
• רשומות רפואיות או היעדרן, שמאפשרות לבחון האם יש תיעוד של פגיעה כלשהי.
• חוות דעת מומחים, כגון פסיכולוג שבדק את הצדדים במסגרת ההליך המשפחתי.

המשרד מטפל בתיקי תלונת שווא תוך ניתוח מלא של ציר האירועים המשפחתי, בחינת ההקשר הרחב של הסכסוך, ותיאום בין ההגנה בהליך הפלילי לבין מה שמתנהל במקביל בבית המשפט לענייני משפחה. לעיתים ניתן גם להגיש תלונה נגדית על תלונת שווא. לקריאה נוספת על הנושא ראו את מאמרי המשרד העוסקים בהליכים פליליים ומשפחתיים.

ההשפעה על הליכי משמורת וזמני שהות

תיק פלילי בגין אלימות במשפחה אינו מתנהל בחלל ריק. במקביל, מתנהלים לרוב הליכים בבית המשפט לענייני משפחה - גירושין, משמורת, ומזונות. ההרשעה בעבירת אלימות במשפחה עלולה להשפיע באופן ישיר על שאלת המשמורת, על זמני שהות עם הילדים, ועל חלוקת הרכוש.

בתי המשפט לענייני משפחה פועלים לפי עקרון "טובת הילד" ומתחשבים ברישום הפלילי של ההורה. הרשעה בתקיפת בן זוג עלולה להוביל להגבלת זמני שהות עם הילדים, לקביעת פיקוח על זמני השהייה, או אף להעברת המשמורת להורה השני.

לכן ההגנה בתיקי אלימות במשפחה חייבת להתנהל תוך מודעות להליכים המשפחתיים שמתנהלים במקביל. אסטרטגיה שמתאימה להליך הפלילי עלולה לפגוע בהליך המשפחתי, ולהפך. ייצוג נכון דורש תיאום בין שני המישורים.

ייצוג בתיקי אלימות במשפחה - ד״ר לירן אוחיון

הערכת מסוכנות - סעיף 6א לחוק

מאז הוראת השעה שבתוקף מיום 6.8.2024, כשבית המשפט שוקל לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, הוא מורה על עריכת הערכת מסוכנות לפי סעיף 6א לחוק. ההערכה מוגשת בתוך עשרה ימים, ואינה קבילה כראיה בהליך אחר, למעט בבקשות לצו הגנה (סעיף 6א(א) ו-(ז)).

חובת הדיווח - סעיף 368ד לחוק העונשין

חובת הדיווח לפי סעיף 368ד לחוק העונשין חלה על עבירות המנויות בסעיף, שנעברו בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו. אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב שעבירה כזו נעברה זה מקרוב ולא דיווח לעובד סוציאלי או למשטרה צפוי לעד 3 חודשי מאסר (סעיף 368ד(א)). בעל מקצוע, כמו רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, שוטר או פסיכולוג, שהיה לו יסוד סביר כזה עקב עיסוקו או תפקידו, וכן אחראי על הקטין או על חסר הישע שחושד שאחראי אחר עבר בו עבירה, צפויים לעד 6 חודשי מאסר אם לא דיווחו (סעיף 368ד(ב) ו-(ג)). חובת הדיווח אינה חלה על קטין (סעיף 368ד(ה)). מבחינת לקוח פוטנציאלי בתיק אלימות, אי-הבנה של חובת הדיווח עלולה להיות קטסטרופלית.

ד״ר לירן אוחיון מלווה נאשמים בתיקי אלימות במשפחה לאורך כל ההליך: ייעוץ לפני חקירה, ייצוג בדיוני מעצר ובבקשות לצווי הגנה, והגנה במשפט עצמו.

הגישה משלבת ניסיון של שנים רבות בתיקים מסוג זה עם ידע אקדמי ומחקרי בדיני ראיות ובסדר הדין הפלילי. כל תיק נבחן לגופו, תוך התחשבות בהשלכות על ההליכים המשפחתיים שמתנהלים במקביל.

גם אחרי הרשעה יש מסלולים נוספים. מי שנגזר דינו ושוקל פנייה לנשיא המדינה יכול לקרוא על מכתב חנינה לנשיא המדינה: מה כותבים בו ואיך בונים בקשה משכנעת.

זומנתם לחקירה, הוצא נגדכם צו הרחקה, או הוגש כתב אישום? צרו קשר לייעוץ ראשוני. המשרד בחיפה, הייצוג בכל בתי המשפט בארץ.

ראו גם: משפט פלילי - סקירה כללית | עבירות תקיפה, איומים וסחיטה | עבירות כלכליות וחקירות פליליות בגין מרמה או עבירות מס | עבירות מס הכנסה ומע״מ: חקירה פלילית ברשות המסים.

הערה חשובה: האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות הספציפיות. לייעוץ פרטני - פנו לעו״ד ד״ר לירן אוחיון.