מה לדעת לפני דיון בתיק תקיפה או איומים בבית המשפט

תקיפה, איומים וסחיטה - עבירות שדורשות ייצוג מוקדם

אדם שמואשם בתקיפה, בהטחת איומים או בסחיטה עומד בפני אחת מהחוויות המלחיצות ביותר שיש. הפרשה מתחילה לרוב בחקירה, ממשיכה בכתב אישום, ויכולה להסתיים בתיק פלילי שמשפיע על כל תחומי החיים. ייצוג נכון בשלבים הראשוניים, לפני גיבוש כתב האישום, הוא לרוב ההבדל בין סגירת תיק לבין הרשעה.

משרד ד״ר לירן אוחיון מייצג נאשמים וחשודים בעבירות אלימות, איומים ועבירות מין בחיפה ובכל הצפון. ההליך הפלילי בישראל כולל שלבים שיכולים להיות קריטיים לתוצאה - ולכן חשוב להבין מה צפוי עוד לפני שנכנסים לאולם.

חטא, עוון או פשע - ההבדל המשפטי ומה זה אומר לגבי העונש

עבירות תקיפה ואיומים מסווגות בחוק בישראל לפי חומרתן. ההבחנה בין חטא לעוון לפשע אינה רק טכנית - היא קובעת את מסלול ניהול התיק, שיעור העונש המרבי, ואם ניתן לסגור את התיק בהסדר מותנה עוד לפני הגשת כתב אישום.

  • תקיפה סתם (סעיף 379 לחוק העונשין) - עבירה מסוג עוון, שהעונש המרבי בה הוא שנתיים מאסר. בנסיבות מחמירות, למשל תקיפה בצוותא של שניים או יותר או תקיפת בן משפחה, העונש המרבי כפול (סעיף 382). בפועל, מקרים קלים רבים מסתיימים בענישה שאינה מאסר בפועל, כמו קנס, מבחן או שירות לתועלת הציבור.
  • תקיפה הגורמת חבלה של ממש (סעיף 380) - עוון, שהעונש המרבי בו הוא שלוש שנות מאסר, ושש שנים כשהעבירה נעברה כלפי בן זוג (סעיף 382(ג)). חבלה חמורה (סעיף 333) היא כבר פשע, שהעונש המרבי בו הוא שבע שנות מאסר.
  • איומים - איום על אדם, בכל דרך, בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד אותו או להקניטו. העונש המרבי הוא שלוש שנות מאסר (סעיף 192 לחוק העונשין).
  • סחיטה באיומים - איום בפגיעה שלא כדין, או איום לפרסם או להימנע מלפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. העונש המרבי הוא שבע שנות מאסר, ותשע שנים אם המאוים עשה את המעשה או נמנע ממנו בגלל האיום (סעיף 428 לחוק העונשין).

חשוב לדעת: בעבירות מסוג חטא ועוון (ובחלק מעבירות הפשע) רשאי התובע, בתנאים שבחוק, לסגור את התיק בהסדר מותנה במקום להגיש כתב אישום (סעיף 67א לחוק סדר הדין הפלילי). גם אחרי הרשעה רשאי בית המשפט, במקרים המתאימים, לבטל את ההרשעה ולהסתפק בצו מבחן, בשירות לתועלת הציבור או בהתחייבות (סעיף 192א לאותו חוק).

ההבחנה בין עבירת איומים לבין סחיטה באיומים משפיעה ישירות על סעיפי כתב האישום ועל קו ההגנה. ההבדלים ביניהם מפורטים במאמר על ההבדל בין איומים לסחיטה באיומים.

קווי הגנה שעובדים בפועל

לא כל כתב אישום מסתיים בהרשעה, ולא כל ראיה היא ראיה חלוטה. הגנה טובה בעבירות תקיפה ואיומים נסמכת בדרך כלל על אחד מהמסלולים הבאים:

  • הגנה עצמית - אם הנאשם פעל להגנת עצמו או של אחר, ניתן לטעון כי המעשה אינו מהווה עבירה פלילית. ההגנה העצמית דורשת פרופורציה בין האיום לבין התגובה.
  • אי-קיום יסוד הכוונה - חלק מהעבירות דורשות כוונה פלילית ספציפית. הוכחה שהנאשם לא התכוון לאיים או לפגוע יכולה להוביל לזיכוי.
  • ערעור מהימנותו של העד - תיקי תקיפה נשענים לרוב על עדות יחיד. חקירה נגדית שמצליחה לערער את גרסת המתלונן יכולה לשנות את כל התמונה.
  • ניהול מו״מ לפני הגשת כתב אישום - לעיתים ניתן לפנות לגורם התביעה (הפרקליטות או התביעה המשטרתית, לפי התיק) עוד בשלב החקירה ולמנוע הגשת אישום כלל, בפרט כשמדובר בסכסוך בין צדדים שיכולים להגיע לפשרה.

כל תיק שונה. קו ההגנה הנכון נקבע לאחר עיון בראיות, בגרסת המתלונן ובנסיבות המעשה - לא לפי נוסחה קבועה מראש.

ייצוג בעבירות מין - מעשה מגונה וסחיטה מינית

ייצוג בעבירות מין, ובפרט במעשה מגונה, הוא תחום שדורש ניסיון ספציפי ורגישות מקצועית גבוהה. מדובר בעבירות שבהן הראיות הן לרוב עדויות בלבד, ואין עדים חיצוניים. הגנה מוצלחת תלויה ביכולת לנתח את גרסת המתלונן, לאתר סתירות ולחקור בצורה שמכבדת את ההליך.

המשרד מטפל בפניות בנושא זה בדיסקרטיות. בפנייה ראשונית די בפרטי קשר ובתיאור כללי. מי שנחקר או שצפוי להיחקר בחשד לעבירת מין יכול לפנות כבר בשלב החקירה המשטרתית - לפני שהוא משיב על שאלות, לפני שהוא מוסר גרסה, ולפני שנחתמת כל הסכמה על עסקת טיעון.

חייל שנחקר בחשד לעבירת מין עומד מול הליך שונה מחקירה במשטרה. ההבדלים בין חקירת מצ״ח לחקירת משטרה, והשאלה מה חשוב לדעת לפני שמוסרים גרסה, מפורטים במאמר על עבירות מין בצבא וחקירת מצ״ח.

הזכות לעורך דין קיימת מרגע הגעה לחקירה. שימוש בזכות זו אינו מעיד על אשמה - הוא מעיד על שיקול דעת.

ד״ר לירן אוחיון - ייצוג בתחום המשפט הפלילי בחיפה ובצפון

ד״ר לירן אוחיון הוא עורך דין פלילי עם תואר דוקטור במשפטים, המייצג נאשמים בבתי משפט בחיפה ובכל מחוז הצפון. מעבר לניסיון בייצוג בעבירות אלימות ומין, המשרד מייצג גם חיילים הנחקרים בחשד לעבירות סמים בצבא בפני בתי הדין הצבאיים, וחיילים שהורשעו ושואלים מה יעלה בגורל הרישום הפלילי אחרי הרשעה בבית דין צבאי, עוסק במחיקת רישום פלילי וחנינות, ומטפל גם בתחום עבירות תעבורה בחיפה, כולל עבירות פסילה וייצוג מול בתי המשפט לתעבורה.

פנייה למשרד אפשרית בכל שעה סבירה. הפגישה הראשונה מיועדת להבין את המצב, לא להתחייב.

שאלות שאנשים שואלים לפני שמתקשרים

  • האם חייבים עורך דין אם זו עבירה קטנה? - כתב אישום, גם בעבירה קלה, יכול להוביל לרישום פלילי. ייצוג יכול למנוע את ההרשעה עצמה.
  • מה עדיף - להודות בחקירה או לשתוק? - זכות השתיקה היא זכות חוקית. שתיקה בחקירה אינה ראיה לחובה. עדיף להתייעץ לפני שנותנים כל גרסה.
  • האם ניתן לסיים תיק תקיפה ללא הרשעה? - בנסיבות מסוימות כן: סגירת התיק בהסדר מותנה לפני כתב אישום, או ביטול הרשעה בבית המשפט והטלת צו מבחן או שירות לתועלת הציבור בלי הרשעה.