הבהרה: מאמר זה עוסק בדיני הראיות ובכשרות עדות בני זוג בהליך הפלילי בלבד. הוא מיועד לנאשמים, לחשודים ולמי שעלול להיות עד בתיק שבו מעורב בן זוגו. אינו מהווה ייעוץ משפטי — כל מקרה נבחן לגופו.
כלל יסוד בדיני הראיות קובע ש"הכל כשרים להעיד בכל משפט" (סעיף 2 לפקודת הראיות). עם זאת, סעיף 3 יוצר חריג מרכזי. מאמר זה סוקר את המצב הנורמטיבי, השינויים שחלו בתיקון 2015, ואת הציפיות המעשיות שנגזרות מהם.
הכלל — כשרות-האי (סעיף 3)
סעיף 3 לפקודת הראיות קובע שבבית משפט פלילי: "בן זוג אינו כשר להעיד לחובת בן זוגו, ואין כופין אותו על כך — ואין כופין אותו להעיד לחובת בן זוגו בכתב-אישום אחד".
הכלל מבטא את ההכרה בדילמה בין שלוש אפשרויות קשות: הרשעת בן זוג, סירוב להעיד (ואפשרות סנקציות בזיון בית המשפט), או ראיות שאינן קבילות — עד להגנה על מוסד המשפחה. הכלל חל רק בבית משפט פלילי — לא בבית משפט אזרחי. המועד הקובע הוא יום מסירת העדות בבית המשפט, לא מועד ביצוע העבירה.
מי "בן זוג" לעניין הפקודה — תיקון 2015
עד שנת 2015, הפקודה לא הגדירה "בן זוג" ובתי המשפט פירשו את המונח כנשואים רק פורמלית (ממש). בתיקון 2015 (חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 16), התשע"ה-2015), נוספה הגדרה בסעיף 8:
"בן זוג" — "לרבות מי שידוע בציבור כבן זוגו, ולמעט אם הוא חי ממנו בנפרד לזמן קצר ובלתי ממשי, מתוך כוונת פירוד, ואינו מנהל עמו משק בית קבוע, אף אם הם גרים יחד תחת גג אחת."
שני שינויים מהותיים: דרישת הידועות בציבור (לא פורמלית), ותיקון פירוד — גם מי שגרים בנפרד כוונת פירוד — עדיין כלול. המעבר ממבחן פורמלי למבחן מהותי מחייב את בית המשפט לבחון את טיב הקשר בפועל.
מי "חריגים" — מתי בן זוג כשר להעיד
בן זוג שהגיש תלונה — סעיף 5(ב)
מאז תיקון 2015, בן זוג שהגיש תלונה כנגד בן זוגו — כשר וחייב להעיד לחובתו, בגין כל עבירה (לא רק אלימות). ההנחה: מי שהגיש תלונה גילה רצונו להעדיף חשיפת האמת על פני שמירת התא המשפחתי.
עבירות אלימות — סעיף 5(א)(1)
כשרות-האי הכללית לא תחול במשפטים בגין עבירות של "חבלת גוף" או אלימות או יום אחד — פרשנות רחבה: כל עבירה שמהותה אלימות גוף — מכה, בעיטה, אחיזה שוויונית, עבירות מין, פשעי אלימות.
עבירות מין ופגיעה בקטינים — סעיף 5(א)(2)
כשרות-האי הכללית לא תחול בעבירות מין, הזנחת ילדים, פגיעה בקטינים — כאשר נעשות בתוך המשפחה (בן זוג נגד בן זוג, הורה נגד ילד, ילד נגד הורה).
עדות בן זוג נגד שותף לכתב-אישום
סעיף 3 מבחין: נגד בן הזוג — כשרות-אי. נגד שותף אחר בכתב-האישום — הכשרות קיימת, אך אין כפייה. בן הזוג בוחר אם להעיד. אם בחר — נשאלת השאלה האם כשר גם לחובת בן זוגו. השופט המגר שכן בר (ע"א 611/80) נוסח: "יש יסוד להניח שהמחוקק הביא בחשבון האפשרויות שעדות השותף תשמש גם לחובת בן הזוג".
השלכות מעשיות
- הודעה במשטרה — כשרה לגבייה, אין מניעה על המשטרה לגבות הודעה. אך אם העד אינו כשר במשפט, לא ניתן להשתמש בהודעה כתחליף באמצעות סעיף 10א.
- שינוי סטטוס — משנה כשרות. מי שהתחתן אחרי האירוע — כשר להעיד. מי שנישא אחרי — כשרות-האי. המועד הקובע הוא יום העדות, לא יום ביצוע העבירה.
- על הנאשם מוטל נטל ההוכחה שהכשרות-האי שנטענת קיימת.
עו"ד דיני ראיות וכשרות עדות בני זוג בחיפה
עו"ד ד"ר לירן אוחיון עוסק בחקר סוגיות כשרות עדות ברמה האקדמית ומיישם את הידע בייצוג חשודים ונאשמים. ההבנה העמוקה של כשרות-האי ומנגנוני החריגים — ושל ההשלכות הראייתיות — מאפשרת בניית אסטרטגיית הגנה מדויקת בתיקים שבהם בני משפחה הם עדים מפתח.
המשרד ממוקם בחיפה ומשרת לקוחות מכל אזור הצפון.
לקריאה נוספת: עבירות אלימות במשפחה | תקיפת בן זוג | כשרות עדות הורים וילדים בהליך הפלילי
הערה חשובה: האמור במאמר זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו. לייעוץ פרטי — פנו לעו"ד ד"ר לירן אוחיון, חיפה.