רישום פלילי של קטינים כפוף להוראות שונות מאלה שחלות על רישום פלילי של בגירים. אדם אינו נושא באחריות פלילית בשל מעשה שעשה לפני גיל 12 (סעיף 34ו לחוק העונשין), ומידע על עבירה שעבר קטין מתחת לגיל 12 לא נכלל במרשם ולא נמסר (סעיף 34 לחוק המידע הפלילי). הכלל המנחה הוא שהמחוקק מכיר בכך שביצוע עבירה בגיל צעיר אינו בהכרח קובע את האדם לכל חייו. מדריך זה מסביר מה שונה ואיך מממשים את ההגנות שהחוק מעניק.
המסגרת החוקית - חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט-2019, מסדיר את המרשם הפלילי ואת המרשם המשטרתי בישראל. הוא נכנס לתוקף ב-12.7.2022 ובא במקום חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א-1981. לגבי קטינים, החוק קובע הוראות מיוחדות: הגבלת מסירה (סעיף 17), ותקופות התיישנות ומחיקה משלהם (סעיפים 20 ו-23), השונות מאלה של בגירים (סעיפים 19 ו-22).
המטרה הכפולה: מחד, שמירת הציבור - הרישום קיים ומשמש את רשויות האכיפה. מאידך, מניעת תיוג לכל החיים בשל מעידה אחת בגיל צעיר.
שני שלבים - התיישנות ומחיקה
כמו ברישום של בגיר, גם ברישום פלילי של קטינים קיימים שני שלבים עיקריים:
התיישנות (סעיפים 18 ו-20 לחוק המידע הפלילי)
אחרי תום תקופת ההתיישנות הרישום נשאר במרשם, אבל מידע עליו נמסר רק לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בסעיפים 10 ו-11 לחוק, ובהם המשטרה, גופי הביטחון ורשויות חקירה (סעיף 18(ג)). לקטינים נקבעו תקופות התיישנות משלהם (סעיף 20):
- בהרשעה בעבירה שנעברה אחרי גיל 16, בלי מאסר, שלוש שנים.
- במאסר של עד שלוש שנים, חמש שנים ועוד תקופת המאסר.
- במאסר של יותר משלוש שנים, שבע שנים ועוד תקופת המאסר.
אלה מתיישנים כבר ביום מתן פסק הדין או ההחלטה (סעיף 17(ב)):
- הרשעה בעבירה שנעברה לפני גיל 16, כשלא הוטל מאסר בפועל.
- קביעה בלי הרשעה לפי סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א-1971.
- צו מבחן לקטין, עם הרשעה או בלעדיה.
מידע עליהם נמסר רק לגופים ולבעלי התפקידים שסעיף 17(א) מונה.
מחיקה (סעיפים 21 ו-23 לחוק המידע הפלילי)
תקופת המחיקה מתחילה בתום תקופת ההתיישנות (סעיף 21(א)). אחרי המחיקה מידע על הרישום נמסר רק לגורמים שסעיף 21(ב) מונה, ובהם הגופים שבסעיף 10 (כמו המשטרה וגופי הביטחון), היועץ המשפטי לממשלה, ובמקרים מסוימים גם בית משפט בהליך שאינו פלילי. לקטינים נקבעו תקופות מחיקה משלהם (סעיף 23):
- בהרשעה בעבירה שנעברה לפני גיל 16, בלי מאסר, חמש שנים בפשע ושלוש שנים בעוון.
- בהרשעה בעבירה שנעברה אחרי גיל 16, בלי מאסר, חמש שנים.
- בהרשעה עם מאסר, שבע שנים.
- בקביעה בלי הרשעה לפי סעיף 24 לחוק הנוער, חמש שנים.
- בצו מבחן, עם הרשעה או בלעדיה, חמש שנים.
מה משפיע על משך הזמן?
כמה גורמים קובעים כמה זמן יחלוף עד שהרישום יוגבל או יימחק:
- גיל בזמן ביצוע העבירה - כשלא הוטל מאסר, החוק מבחין בין עבירה שנעברה לפני גיל 16 לבין עבירה שנעברה אחריו (סעיפים 17, 20 ו-23); על עבירה שנעברה לפני גיל 12 לא נרשם מידע בכלל (סעיף 34)
- סוג העבירה - עוון לעומת פשע
- עונש שנגזר - אם הוטל מאסר ומה אורכו (סעיפים 17, 20 ו-23)
- עבר פלילי נוסף - הרשעה נוספת, או החלטה נוספת שנרשמת במרשם, בתוך תקופת ההתיישנות או המחיקה של רישום קודם, דוחה את סיום התקופות של כל הרישומים עד לתום התקופה המאוחרת ביותר (סעיפים 18(ז) ו-21(ג))
- סוג ההחלטה - הרשעה, קביעה בלי הרשעה של בית משפט לנוער לפי סעיף 24 לחוק הנוער שהקטין ביצע את העבירה, או צו מבחן, עם הרשעה או בלעדיה (סעיפים 17 ו-23)
בית המשפט לנוער ומשמעותו
בית משפט לנוער הוא בית משפט שלום או בית משפט מחוזי שיושב בו שופט נוער (סעיף 1 לחוק הנוער). כשבית המשפט לנוער קובע שהקטין ביצע את העבירה, הוא מחליט אם להרשיע אותו ולגזור את דינו, לצוות על אמצעים ודרכי טיפול, או לפטור אותו בלי צו (סעיף 24 לחוק הנוער). כשאין הרשעה, תקופת המחיקה של הקביעה היא חמש שנים, ומסירת המידע עליה מוגבלת (סעיפים 17(א)(2) ו-23(4) לחוק המידע הפלילי).
האם הרישום משפיע על גיוס לצבא?
גיוס לצבא ומשרות ביטחוניות הם הקשר שבו רישום פלילי של קטין עשוי להיות רלוונטי גם שנים לאחר ההרשעה. גורמים ביטחוניים רשאים לקבל מידע שגורמים אחרים אינם מורשים לקבל. לכן, בדיקת מצב הרישום לפני גיוס היא צעד נבון.
האם ניתן לקצר או לבטל את התקופה דרך בקשה לנשיא המדינה?
כן. אפשר לבקש מנשיא המדינה לקצר או לבטל את תקופות ההתיישנות והמחיקה (סעיף 25 לחוק המידע הפלילי). בבית הנשיא בקשה כזו מטופלת כבקשת חנינה למחיקת מרשם פלילי. זה רלוונטי כאשר הרישום גורם נזק ממשי - פגיעה בתעסוקה, מניעת רישיון מקצועי, או השפעה על הליכי הגירה. ד״ר אוחיון מגיש בקשות חנינה לנשיא המדינה ומייצג בהליכי מחיקת רישום פלילי.
מה לעשות עכשיו?
אם התיק עדיין בשלב החקירה, כדאי לקרוא קודם על הזכויות של קטין בחקירה במשטרה. הצעד הראשון הוא עיון במידע הפלילי, שכולל את המרשם הפלילי ואת המרשם המשטרתי. העיון נעשה על גבי צג מחשב בתחנת משטרה לפי בחירתכם. אסור לצלם את המידע או ליצור ממנו עותק, אבל מותר לרשום לעצמכם פרטים ממנו (סעיף 4(ג) לחוק ותקנה 2 לתקנות דרכי עיון במידע פלילי). הורה רשאי, באישור קצין משטרה, לעיין במידע על ילדו הקטין (סעיף 4(ב)(1)). על בסיס העיון ניתן לקבוע: האם הרישום כבר מוגבל? האם כדאי לבקש מנשיא המדינה לקצר או לבטל את תקופות ההתיישנות והמחיקה? האם קיים רישום משטרתי נוסף שלא ידעתם עליו?
ד״ר אוחיון מספק ייעוץ למחיקת רישום פלילי הכולל בחינת הרישום, הערכת מסלולי הפעולה האפשריים, ותיאום ציפיות ריאלי - לפני כל פנייה.
הערה חשובה: האמור הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים מכיל הוראות מפורטות שדורשות התאמה לכל מקרה לגופו. לייעוץ אישי, פנו לעו״ד ד״ר לירן אוחיון.