ליווי קטין בחקירה במשטרה ונוכחות עורך דין בחדר החקירה

מאת עו״ד ד״ר לירן אוחיון | ד״ר למשפטים, אוניברסיטת חיפה | פורסם: 26.10.2026 | עודכן: 26.10.2026

כשקטין נחקר במשטרה כחשוד, חלות עליו זכויות שאינן חלות על בגיר. היום הוא זכאי, בכפוף לחריגים, לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה, להודעה על זכויותיו בלשון המובנת לו ולהיוועצות בעורך דין לפני החקירה. בתחנת המשטרה הוא אינו נחקר בשעות הלילה, אלא בהחלטה מנומקת של קצין. ביולי 2026 התקבל בכנסת חוק שמוסיף זכות חדשה: נוכחות של עורך דין בתוך חדר החקירה. הזכות הזו תיכנס לתוקף ב-29.7.2027. עד אז אין לקטין זכות שעורך דין יהיה נוכח בחקירה עצמה.

מה חל היום בחקירת קטין חשוד

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א-1971, מגדיר קטין כמי שטרם מלאו לו 18. הזכויות שלהלן חלות בעיקר על חקירה בתחנת המשטרה. ההגדרה של ״חקירה״ בחוק הנוער אינה כוללת, בין היתר, חקירה דחופה שהתנהלה מחוץ לתחנה, וחקירה מחוץ לתחנה בעבירות מסוימות שהטיפול בהן פשוט יותר (סעיף 1 לחוק הנוער). לפני הכול כדאי לברר אם הקטין מוזמן כעד או כחשוד, ועל כך בהרחבה במדריך ייעוץ לפני חקירה במשטרה.

נוכחות הורה או קרוב אחר

קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר, או שנמסרה לאחד מהם הודעה על חקירתו, זכאי שההורה או הקרוב יהיה נוכח בחקירה. הוא גם זכאי להיוועץ בו, ככל הניתן לפני תחילת החקירה (סעיף 9ח(א)). הזכות אינה מוחלטת. היא אינה חלה אם הקטין התנגד לנוכחות מנימוק סביר, ואפשר להתחיל בלי ההורה, למשל אם לא אותר או לא הגיע בתוך זמן סביר, או כשקצין מוסמך סבר שנוכחותו תפגע בטובת החקירה או בטובת הקטין. הורה שנוכח בחקירה אינו מתערב בה ואינו יוצא מהחדר, אלא אם החוקר התיר לו (סעיף 9ח(ו)).

הודעה על זכויות והיוועצות בעורך דין

לפני החקירה החוקר מודיע לקטין, בלשון המובנת לו, על זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור, ועל זכאותו לפי חוק הסניגוריה הציבורית (סעיף 9ט(א)). כשקטין עצור, החוקר מודיע על החקירה לסנגורו, ואם אין לו סנגור, לסניגוריה הציבורית, כדי שתבחן את זכאותו לייצוג. ההודעה אינה מעכבת את החקירה (סעיף 9ט(ב)). כלומר, היום ההיוועצות נעשית לפני החקירה, ואין זכות שעורך הדין יהיה נוכח בחדר. זכות ההיוועצות של עצור בגיר מוסברת במאמר על זכות ההיוועצות עם עורך דין.

חקירה בשעות הלילה

קטין חשוד אינו נחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה, כלומר בין 20:00 ל-07:00 כשטרם מלאו לו 14, ובין 22:00 ל-07:00 כשמלאו לו 14 (סעיפים 9י ו-9ד(א)). קצין מוסמך רשאי להורות אחרת בהחלטה מנומקת בכתב, בשלושה מצבים. הראשון, כשהעבירה נעברה בסמוך לעיכוב הקטין או למעצרו. השני, בעבירת פשע או בעבירות עוון מסוימות, כשדחיית החקירה עלולה לגרום לאחד הנזקים שהחוק מפרט. השלישי, כשהקטין והורהו הסכימו לחקירה בלילה. אם החקירה בלילה נשענת רק על הסכמת הקטין והורהו, היא לא תתקיים אחרי 00:00.

חוקר ילדים ותיעוד חזותי

ילד שטרם מלאו לו 14 נחקר בעבירות המנויות בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו-1955, רק בידי חוקר ילדים, בכפוף לחריגים (סעיפים 1 ו-4 לאותו חוק). בחלק מהעבירות שבתוספת, הכלל חל רק כשהילד אינו החשוד. בנפרד, חקירה של חשוד בתחנה בעבירה שעונשה 10 שנות מאסר או יותר מתועדת בתיעוד חזותי (סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב-2002). זהו כלל שחל על כל החשודים, ולא רק על קטינים, ויש לו חריגים, למשל בעבירות ביטחון.

זכות השתיקה

כל נחקר רשאי שלא להשיב על שאלה שהתשובה עליה עלולה להפלילו (סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)). ההחלטה אם לשתוק, למסור גרסה מלאה או להשיב באופן חלקי תלויה בתיק, ואין לה תשובה אחת. ההשלכות של כל בחירה מוסברות במאמר על זכות השתיקה בהליך הפלילי.

התיקון לחוק הנוער ונוכחות עורך דין בחדר החקירה

חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ״ו-2026, התקבל בכנסת ב-28.7.2026 ופורסם ב-29.7.2026 (ס״ח 3578, עמ׳ 1054). החוק מוסיף לחוק הנוער את סעיפים 9יג–9כ ותוספת שנייה, כתיקון מס׳ 26 בדרך של הוראת שעה. הוא ייכנס לתוקף שנה מיום פרסומו, ב-29.7.2027, ויחול חמש שנים מאותו יום. שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה בצו, בכל פעם לתקופה של שנתיים לכל היותר. עד 29.7.2027 חלות רק הזכויות שתוארו למעלה.

הסוגיה נדונה בהרחבה בוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן (ועדת דנציגר). בדוח הביניים השלישי ציינה הוועדה כי ״בישראל אין לחשודים זכות לנוכחות של סנגור בחקירה״ (עמ׳ 18), ורוב חבריה המליצו על נוכחות סנגור בחקירת קטינים (עמ׳ 33).

הזכות ומי מחליט עליה

קטין חשוד יהיה זכאי שעורך דין יהיה נוכח בחקירתו, אלא אם הקטין עצמו הביע התנגדות לכך מיוזמתו. התנגדות כזו תיחתם בכתב ידו של הקטין ותתועד בתיעוד חזותי או קולי (סעיף 9יד(א)). החל מ-29.7.2027, גם ויתור של קטין על היוועצות בעורך דין לפני החקירה ייעשה בכתב ידו ובתיעוד (סעיף 9ט(א)(1)). ביקש הקטין לממש את הזכות, החוקר יזמין, בלא דיחוי ככל האפשר, את עורך הדין שהקטין ביקש, והחקירה תעוכב לפרק זמן סביר עד שיגיע (סעיף 9יד(ג)).

החוק מעמיד את הקטין במרכז ההחלטה. הוא אינו מסדיר במפורש מה קורה כשההורים חלוקים עם הקטין, ולכן חשוב שעורך הדין ישוחח עם הקטין עצמו, ולא רק עם הוריו.

על אילו חקירות ההסדר יחול

״חקירה״ לעניין ההסדר תהיה תשאול של קטין חשוד או גביית הודעה ממנו בקשר לעבירה, ובכלל זה שחזור, בידי שוטר, בתחנת המשטרה או במקום אחר שהחוק מתיר. ההסדר לא יחול כשבמהלך הפעולה מתושאל אדם נוסף, ולא יחול על פעולות מסוימות מחוץ לתחנה בעבירות שנקבעו לפי סעיף 239 לחוק סדר הדין הפלילי (סעיף 9יג).

חקירות שההסדר לא יחול עליהן

ההסדר לא יחול על חקירה בידי חוקר ילדים, וככלל גם לא על חשד לעבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק הנוער (סעיף 9כ). הרשימה רחבה יותר מעבירות ביטחון וטרור, וכוללת בין היתר:

• עבירת טרור
• עבירות ביטחון מסוימות לפי פרק ז׳ לחוק העונשין
• עבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה
• עבירות מסוימות של גניבת רכב, אם החשוד נתפס בתוך הרכב או ששוטר ראה אותו מבצע את העבירה
• עבירות לפי החוק למניעת הסתננות
• שהייה בלתי חוקית לפי סעיף 12(א)(1) לחוק הכניסה לישראל.

ההסדר יחול גם בעבירות אלה, אם הקטין נחקר בנוסף על עבירה חמורה יותר, או אם החוקר סבר שאין מניעה לנוכחות עורך דין. כשעורך דין לא נכח בחקירה בעבירות אלה, החקירה תתועד בתיעוד חזותי, בכפוף להוראות חוק חקירת חשודים (סעיף 9כ(א)(1)–(2)).

כמה זמן המשטרה תמתין לעורך הדין

המשטרה תמתין לעורך הדין פרק זמן סביר בנסיבות העניין (סעיף 9יד(ג)). במקרים חריגים, קצין ממונה בדרגת רב-פקד ומעלה יהיה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לדחות את כניסת עורך הדין לחקירה עד 12 שעות ממועד תחילתה. הוא יוכל לעשות זאת אם שוכנע שנוכחות עורך הדין עלולה לסכל או לשבש מעצר של חשודים נוספים באותו עניין, למנוע גילוי ראיה או תפיסת חפץ, או אם הדבר דרוש לשמירה על חיי אדם או לסיכול פשע. החקירה בלי עורך הדין תימשך רק כל עוד הטעם לדחייה קיים (סעיף 9טו). בנפרד, הקצין הממונה על החקירות בתחנה יוכל להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, להתחיל בחקירה בלי להמתין לעורך הדין, אם יש לו יסוד סביר לחשש שההמתנה עלולה לסכל את החקירה, לסכל חקירה או מעצר של חשודים נוספים, למנוע גילוי ראיה או תפיסת חפץ, או לפגוע פגיעה ממשית בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה. אם עורך הדין יגיע במהלך החקירה, הוא יורשה להיות נוכח בהמשכה (סעיף 9טז).

מה עורך הדין יעשה בחדר החקירה

עורך הדין שיהיה נוכח בחקירה לא יתערב במהלכה, לא יקליט ולא יתעד אותה (סעיף 9יז(א)). הקלטה בניגוד לחוק תהיה עבירה שדינה שנתיים מאסר (סעיף 9יז(ט)). עם זאת, עורך הדין יהיה רשאי לכתוב הערות על אופן התנהלות החקירה, למסור אותן לחוקר ולבקש לצרפן לתיק החקירה (סעיף 9יז(ב)). הוא גם יהיה רשאי לבקש מהחוקר להפסיק את החקירה באחד משלושה מצבים (סעיף 9יז(ג)):

• החקירה מתנהלת באופן הפוגע בזכויות הקטין לפי כל דין
• החקירה אינה מותאמת להבנת הקטין בשל גילו ומידת בגרותו, באופן שעלול להביא לעיוות דין
• מצבו הגופני או הנפשי של הקטין מחייב להפסיק את החקירה.

על הבקשה יחליט הקצין הממונה על החקירות בתחנה, והבקשה תתועד בתיק החקירה (סעיף 9יז(ד)). עורך הדין יהיה חייב לשמור בסוד את מה שנודע לו בחקירה, אלא לשם הגנה על זכויות הקטין, ולמעט מידע שמסר לו הקטין עצמו (סעיף 9יז(ח)). אם עורך הדין יפעל בניגוד לכללים באופן שפוגע פגיעה ממשית בחקירה, הקצין יוכל להפסיק את נוכחותו, ואז תינתן לקטין שהות להזמין עורך דין אחר (סעיף 9יז(ה)–(ז)).

סנגור ציבורי לנוכחות בחקירה

מי שזכאי לייצוג בידי סנגור ציבורי לפי סעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית או לפי סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי יהיה זכאי לכך גם לשם נוכחות עורך דין בחקירה (סעיף 9יח). הזכאות נגזרת מהכללים הרגילים, ולכן אינה חלה אוטומטית על כל קטין.

למה נוכחות עורך דין חשובה גם כשהחקירה נראית שולית

הורים רבים פוגשים חקירה בפעם הראשונה כשהטלפון מצלצל, והשוטר מסביר שמדובר ״רק בכמה שאלות״. העניין נראה קטן, ולכן נדמה שאין צורך בעורך דין. כדאי לבדוק את ההנחה הזו לפני החקירה.

פער כוחות מובנה בין החוקר לנחקר הצעיר

מצד אחד של השולחן יושב חוקר מקצועי שמכיר את התיק ואת שיטות החקירה. מהצד השני יושב נער או נערה, לעיתים קרובות בחקירה הראשונה בחייהם, שאינם יודעים מה כבר ידוע למשטרה ומה המשמעות של כל תשובה. בדוח ועדת דנציגר צוין שלהצעת הרוב, להכניס סנגור לחקירת קטינים, יש ״השלכות משמעותיות על מערך היחסים בין החוקר לנחקר״, ולכן נערכו בעניין דיונים בין גורמי הממשלה (עמ׳ 33). נוכחות עורך דין נועדה לאזן את הפער ולוודא שהחקירה מתנהלת לפי הדין ובשפה שהקטין מבין.

צייתנות לסמכות ורצון לסיים מהר

לפי ועדת דנציגר, קטינים פגיעים במיוחד בחקירה בשל צייתנות מוגברת לבעלי סמכות, נטייה לאמון יתר ושאיפה לרצות את המבוגר שמולם, ובשל יכולת מוגבלת להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של מעשיהם. לדברי הוועדה, כל אלה מעמידים אותם ״בסיכון רב יותר לויתור על זכויותיהם ולמתן הודאות שווא״ (עמ׳ 31). לפי נתון מדוח מבקר המדינה משנת 2014, שהובא בדוח הוועדה, 23% מהקטינים החשודים מוותרים על היוועצות (עמ׳ 32 וה״ש 239).

נוכחות הורה אינה תחליף לעורך דין

הורה בחדר החקירה הוא תמיכה חשובה, אבל הוא אינו מחליף ייעוץ משפטי, והחוק אוסר עליו להתערב בחקירה. ועדת דנציגר הביאה מחקרים מארה״ב ומאנגליה שלפיהם נוכחות מלווה מבוגר אינה מקטינה את שיעור הקטינים המוותרים על זכויותיהם, ככל הנראה משום ש״המלווים נוטים לנקוט בעמדה פסיבית או לעודד את הקטינים לשתף פעולה עם החקירה״ (עמ׳ 32–33). הורה שאומר לילדו ״תספר הכול וזה ייגמר״ מתכוון לטובה, אבל לא תמיד יודע מה המחיר.

גרסה שנמסרה בלחץ קשה לתקן בהמשך

מה שנאמר בחקירה נרשם, ובהמשך עשוי לשמש ראיה. הודאה של נאשם קבילה רק אם בית המשפט ראה שניתנה ״חפשית ומרצון״ (סעיף 12(א) לפקודת הראיות). בית המשפט גם רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין, ובכלל זה הודאה, אם קבלתה תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן (סעיף 56א לפקודת הראיות; ע״פ 5121/98 יששכרוב נ׳ התובע הצבאי הראשי, פ״ד סא(1) 461, 569 (2006)), כפי שמוסבר במדריך זכויות החשוד בחקירה. באותו פסק דין הובאה הקביעה ש״דרך חקירה, המותרת כלפי אדם בוגר, יש שהיא אסורה כלפי קטין״ (שם, בעמ׳ 557, בציטוט מע״פ 115/82 מועדי נ׳ מדינת ישראל, פ״ד לח(1) 197, 250–251 (1984)). גם כשבית המשפט לא פסל הודעות של קטינים שזכויותיהם הופרו, הוא הדגיש ש״הוראות הדין אינן בגדר המלצה... ועל אחת כמה וכמה לא כשמדובר בקטינים, שלגביהם נדרשת הקפדה יתרה״ (ע״פ 6943/17 פלוני נ׳ מדינת ישראל, פס׳ 16 (26.7.2018)). אבל אלה בדיקות מאוחרות, שנעשות בבית המשפט, והתוצאה שלהן אינה מובטחת. חזרה מהודאה בבית המשפט אפשרית אף היא רק בתנאים מסוימים. לכן חשוב להתייעץ עם עורך דין לפני שהגרסה נמסרת.

״זה רק תיק קטן״ וההשפעה על המשך החיים

החקירה היא נקודת ההתחלה, אבל ההשלכות שלה נמשכות. גם כשהתיק נסגר, וגם כשאין הרשעה, עשוי להישאר מידע במאגרי המשטרה.

רישום משטרתי כבר מהחקירה

פתיחת תיק חקירה בעבירה מסוג פשע או עוון יוצרת רישום משטרתי, גם אם בסוף לא יוגש כתב אישום (סעיף 27(א)(1) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט-2019). כשהתיק נסגר, הרישום נשאר כ״תיק סגור״ ברוב עילות הסגירה, אבל לא כשהתיק נסגר מחוסר אשמה (סעיף 27(א)(2)). על תיק שנסגר, המשטרה מוסרת מידע רק לגופים המנויים בתוספת השישית לחוק (סעיף 31). ההבדלים מוסברים במאמר רישום משטרתי מול רישום פלילי.

למה עילת הסגירה חשובה

כשתיק נסגר, עילת הסגירה חשובה. סגירה מחוסר אשמה שונה מסגירה מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור. על ההבדלים ראו סגירת תיק במשטרה, ועל האפשרות לבקש שינוי עילת סגירה.

רישום פלילי של קטין

צו מבחן נרשם במרשם הפלילי גם כשניתן בלי הרשעה, וכך גם קביעה של בית משפט לנוער לפי סעיף 24 לחוק הנוער (סעיף 8(א)(2) ו-(4) לחוק המידע הפלילי). לקטינים נקבעו כללים מקלים: המידע נמסר רק לגופים מסוימים שהחוק מונה, חלק מהרישומים מתיישנים ביום מתן ההחלטה, ותקופות המחיקה קצרות יחסית (3, 5 או 7 שנים, סעיפים 17 ו-23). עבירה שנעברה לפני גיל 12 אינה נרשמת כלל (סעיף 34). הפירוט במאמר מחיקת רישום פלילי לקטין.

גיוס, לימודים ועבודה

גופי ביטחון מקבלים מידע שגופים אחרים אינם מקבלים, ולכן רישום מגיל צעיר עשוי לעלות שוב בגיוס ובמשרות ביטחוניות. שאלות דומות עולות בראיונות עבודה, כמוסבר בעמוד רישום פלילי ועבודה. ההחלטות של שעת החקירה הראשונה עשויות להשפיע על כל אחד מהשלבים האלה, ולכן כדאי להתייעץ עם עורך דין גם כשהכול נראה שגרתי.

הבן או הבת זומנו לחקירה, מה עושים

1. לברר במה מדובר, מתי ואיפה.
2. לא להתעלם מהזימון. קטין שמוזמן לחקירה כחשוד ואינו מגיע עלול להיעצר, ומי שמוזמן כעד נמצא במצב משפטי אחר (סעיפים 67(ב) ו-68 לחוק המעצרים). לכן כדאי לברר באיזה מעמד הוזמן הקטין ולתאם את התגובה עם עורך דין.
3. לא לנהל עם הילד ״חקירה מקדימה״ בבית ולא לתאם איתו גרסה.
4. לפנות לעורך דין לפני מועד החקירה.
5. להגיע יחד לתחנה. להורה יש זכות להיות נוכח, בכפוף לחריגים.
6. החל מ-29.7.2027, לוודא שהקטין יודע שהוא רשאי לבקש שעורך דין יהיה נוכח בחקירה, ושאם לא ירצה בכך, ההתנגדות צריכה לבוא ממנו עצמו, מיוזמתו, ותיחתם בכתב ידו ותתועד בתיעוד חזותי או קולי.
7. אחרי החקירה, לעקוב אחר התיק. אפשר להיעזר במדריך בירור מצב תיק במשטרה.

אחרי החקירה, סגירת תיק, בית משפט לנוער והסדרי טיעון

בסיום החקירה התיק עשוי להיסגר או לעבור לתביעה. אם מוגש כתב אישום נגד קטין, הדיון מתקיים בבית משפט לנוער (סעיף 3(א) לחוק הנוער). על המשך הדרך, כולל המעמד של הקטין עצמו בהסכמה להסדר, ראו הסדרי טיעון לקטינים. התמונה הכוללת מופיעה במאמר שלבי ההליך הפלילי.

ליווי קטינים בחקירה בחיפה ובצפון

עו״ד ד״ר לירן אוחיון, שמשרדו בחיפה, מלווה באופן אישי קטינים ואת הוריהם מהזימון הראשון. הליווי כולל בירור מעמדו של הקטין, הכנה לחקירה והסבר הזכויות בשפה שהקטין מבין, והוא נמשך לאורך ההליך. החל ב-29.7.2027, ובכפוף לחריגים שבחוק, יוכל הליווי לכלול גם נוכחות בחדר החקירה. מידע נוסף בעמוד משפט פלילי.

המידע בעמוד זה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

שאלות נפוצות

האם מותר לחקור קטין בלי נוכחות הורה?

ככלל, קטין חשוד זכאי לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה. יש חריגים, למשל כשהקטין התנגד לכך מנימוק סביר, כשההורה לא אותר או לא הגיע בתוך זמן סביר, או כשקצין מוסמך סבר שנוכחות ההורה תפגע בטובת החקירה או בטובת הקטין (סעיף 9ח לחוק הנוער).

האם עורך דין יכול להיות נוכח בחקירה של קטין?

היום הזכות של קטין חשוד היא להיוועץ בעורך דין לפני החקירה, ואין זכות לנוכחות עורך דין בחדר החקירה. החל מ-29.7.2027 קטין חשוד יהיה זכאי שעורך דין יהיה נוכח בחקירתו, בכפוף לחריגים שבחוק.

ממתי תחול הזכות לנוכחות עורך דין בחקירת קטין?

החוק התקבל בכנסת ביולי 2026 ופורסם ב-29.7.2026. הוא ייכנס לתוקף ב-29.7.2027, כהוראת שעה לחמש שנים, ושר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי להאריך אותה בצו.

האם הקטין יכול לוותר על נוכחות עורך דין?

כן. הקטין יוכל לוותר אם הוא עצמו יביע מיוזמתו התנגדות לנוכחות עורך דין. ההתנגדות תיחתם בכתב ידו ותתועד בתיעוד חזותי או קולי (סעיף 9יד(א)). החוק אינו קובע במפורש מה קורה כשההורים חלוקים עם הקטין בעניין זה.

מה עושה עורך הדין בחדר החקירה אם אסור לו להתערב?

הוא יהיה רשאי לכתוב הערות על אופן התנהלות החקירה ולבקש לצרפן לתיק החקירה. הוא גם יהיה רשאי לבקש מהחוקר להפסיק את החקירה כשהיא פוגעת בזכויות הקטין, כשאינה מותאמת לגילו ולבגרותו באופן שעלול להביא לעיוות דין, או כשמצבו הגופני או הנפשי של הקטין מחייב זאת.

האם מותר לחקור קטין בשעות הלילה?

בתחנת המשטרה, ככלל לא. שעות הלילה הן 20:00–07:00 לקטין שטרם מלאו לו 14, ו-22:00–07:00 לקטין שמלאו לו 14. קצין מוסמך רשאי להתיר חקירה בלילה, בהחלטה מנומקת בכתב, במקרים שהחוק מפרט. כשהחקירה בלילה נשענת רק על הסכמת הקטין והורהו, היא לא תתקיים אחרי 00:00.

מה ההבדל בין חוקר ילדים לחוקר משטרה?

חוקר ילדים ממונה בידי שר המשפטים, בהמלצת ועדה מיוחדת, לצורך החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו-1955 (סעיף 3), והוא אינו חוקר משטרה. ילד שטרם מלאו לו 14 נחקר בעבירות המנויות בתוספת לאותו חוק, ובהן עבירות מין ועבירות מסוימות במשפחה, רק בידי חוקר ילדים, בכפוף לחריגים (סעיף 4). בחלק מהעבירות שבתוספת, הכלל חל רק כשהילד אינו החשוד. בשאר המקרים, וכן כשהקטין בן 14 ומעלה, החקירה נעשית בידי חוקר משטרה, וחלות עליה הזכויות לפי חוק הנוער. ההסדר החדש של נוכחות עורך דין לא יחול על חקירה בידי חוקר ילדים (סעיף 9כ(ב) לחוק הנוער).

האם קטין חייב לענות על שאלות בחקירה?

כל נחקר רשאי שלא להשיב על שאלה שהתשובה עליה עלולה להפלילו. ההחלטה אם לשתוק או למסור גרסה תלויה בנסיבות, ולכן כדאי לקבל אותה עם עורך דין לפני החקירה.

האם הסניגוריה הציבורית מלווה קטין בחקירה?

כשקטין עצור, החוקר מודיע על החקירה לסנגורו, ואם אין לו סנגור, לסניגוריה הציבורית, אבל ההודעה אינה מעכבת את החקירה. החל מ-29.7.2027, מי שזכאי לסנגור ציבורי לפי הכללים הרגילים יהיה זכאי לו גם לשם נוכחות בחקירה.

אם התיק נסגר, האם נשאר רישום?

ברוב המקרים כן. תיק שנסגר נשאר רשום במרשם המשטרתי כ״תיק סגור״, אלא אם נסגר מחוסר אשמה (סעיף 27(א)(2) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים). על תיק כזה המשטרה מוסרת מידע רק לגופים שהחוק מונה, ולעיתים אפשר לבקש לשנות את עילת הסגירה. צו מבחן, אם ניתן, נרשם במרשם הפלילי גם בלי הרשעה.

מקורות

• חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א-1971, סעיפים 1, 3(א), 9ד(א), 9ח, 9ט, 9י ו-9יג–9כ והתוספת השנייה (הוראת שעה החל מ-29.7.2027).
• חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ״ו-2026, ס״ח התשפ״ו 1054 (3578, 29.7.2026).
• הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, דוח ביניים שלישי (25.1.2024), עמ׳ 18, 31–33.
• חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו-1955, סעיפים 1, 3 ו-4 והתוספת.
• חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב-2002, סעיפים 7 ו-17.
• פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), סעיף 2(2).
• פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971, סעיפים 12(א) ו-56א.
• חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט-2019, סעיפים 8, 17, 23, 27, 31 ו-34.
• חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996, סעיפים 13, 23, 67 ו-68.
• ע״פ 5121/98 יששכרוב נ׳ התובע הצבאי הראשי, פ״ד סא(1) 461 (2006).
• ע״פ 6943/17 פלוני נ׳ מדינת ישראל (26.7.2018).

לקריאה נוספת עיכוב חשוד | זכויות החשוד בהליך הפלילי