הבהרה: מאמר זה עוסק אך ורק בהיבטים המשפטיים של עבירת הסחיטה באיומים במסגרת ההליך הפלילי. הוא מיועד לאנשים שנחקרים בחשד לעבירה זו, שהוגש נגדם כתב אישום, או המבקשים להבין את גבולות האחריות הפלילית.
לצד עבירת האיומים "הרגילה", קיימת עבירה חמורה יותר - סחיטה באיומים - הקבועה בסעיף 428 לחוק העונשין. בעוד שסעיף 192 עוסק בהפחדה ובהקנטה, סחיטה באיומים עוסקת בניצול האיום ככלי לכפיית המאוים לעשיית מעשה או להימנעות ממעשה. המדובר בעבירת פשע חמורה עם עונש מרבי של 7-9 שנות מאסר.
נוסח הסעיף - סעיף 428 לחוק העונשין
"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים."
המדובר בעבירת פשע חמורה עם שתי רמות ענישה:
- הוטל האיום בלבד - עד 7 שנות מאסר
- המאוים ביצע את הנדרש בעקבות האיום - עד 9 שנות מאסר
ההבדלים המהותיים בין איומים לסחיטה באיומים
ניתן להציג את ההבדלים בצורה ברורה:
- מטרת האיום: באיומים (סעיף 192) - להפחיד או להקניט. בסחיטה באיומים - להניע לעשיית מעשה או להימנעות ממעשה.
- עונש מרבי: איומים - 3 שנות מאסר. סחיטה באיומים - 7 שנים (9 אם המעשה בוצע).
- סוג העבירה: איומים - עוון. סחיטה באיומים - פשע.
- חומרת העבירה: סחיטה באיומים חמורה משמעותית יותר.
יסודות העבירה - סחיטה באיומים
היסוד העובדתי
האיום יכול להיות בכתב (כולל SMS, דוא״ל, רשתות חברתיות), בעל פה או בהתנהגות. הוא יכול להיות איום בפגיעה שלא כדין בגופו של המאוים או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, איום לפרסם דבר הנוגע למאוים או לאדם אחר או להימנע מפרסומו, או הטלת אימה בדרך אחרת.
היסוד הנפשי
כוונה להניע את המאוים לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. זהו ההבדל המהותי מעבירת האיומים - בסחיטה נדרשת כוונה ספציפית להשגת תוצאה, לא רק כוונה להפחיד.
איום בהגשת תלונה למשטרה
שאלה נפוצה: האם איום בהגשת תלונה למשטרה מהווה סחיטה באיומים?
השאלה המכרעת היא מה המאיים דורש. מי שמודיע שיגיש תלונה, בלי לדרוש דבר בתמורה, אינו סוחט. אבל סעיף 428 אוסר גם איום לפרסם דבר הנוגע לאדם כדי להניע אותו לעשות מעשה, ולשון הסעיף אינה דורשת שהדבר יהיה שקרי. לכן גם איום בתלונה שיש לה בסיס, כדי לקבל כסף או ויתור, עלול להיחשב סחיטה, והכול תלוי בנסיבות.
איום בתלונה כוזבת כדי לקבל כסף הוא סחיטה מובהקת. כך הורשעו חברי חבורה שאיימו על קשישים בתלונה במשטרה נגד קרוביהם אם לא ישלמו (ע״פ 7056/17 מנדריצ׳נקו נ׳ מדינת ישראל, פס׳ 2 (11.2.2018)). איום בתלונה כדי להפחיד בלבד, בלי דרישה, עשוי להיבחן כעבירת איומים לפי סעיף 192.
בית המשפט העליון קבע כי עורך דין שמאיים על הצד שכנגד בתלונה במשטרה כדי שיסכים לפשרה בסכסוך אזרחי מפר את האיסור על איומים שבכללי האתיקה. פנייה למשטרה כשלעצמה חוקית, אבל אינה אמצעי שנועד באופן ישיר וטבעי למימוש הזכות האזרחית (על״ע 13/88 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ׳ בניאל, פס׳ 9-10 (11.7.1991); כלל 24 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו-1986). כללי האתיקה מתירים לעורך דין לפרט את האמצעים שלקוחו ינקוט למימוש זכויותיו, ולהפנות את הצד שכנגד להוראות הדין (כלל 24).
איום בהתאבדות
בפסיקה נקבע כי איום בהתאבדות כשלעצמו אינו עבירת איומים לפי סעיף 192. ברע״פ 8736/15 צוברי בר נ׳ מדינת ישראל זיכה בית המשפט העליון אישה שכתבה לשופטת מכתב ובו הודיעה שבכוונתה להתאבד. נקבע כי התאבדות וניסיון התאבדות אינם אסורים בדין, ולכן אין באיום כזה פגיעה ״שלא כדין״. לחיזוק המסקנה נקבע עוד כי המילים ״אדם אחר״ שבסעיף אינן כוללות את המאיים עצמו. ההלכה חלה על איום בהתאבדות בלבד, ואינה מכשירה איום נלווה בפגיעה במאוים (פסקאות 44-58 ו-61 (17.1.2018)).
אסטרטגיות הגנה בתיקי סחיטה באיומים
א. ערעור על כוונת הסחיטה: גם אם הוכח איום, אין בכך כדי להוכיח כוונה להניע לפעולה ספציפית.
ב. הורדת סיווג: המרת האישום לאיומים פשוטים (סעיף 192) - הפחתה דרמטית בעונש ובסיווג העבירה.
ג. טענה שהאיום היה כדין: למשל, שהמאיים הודיע על הליך משפטי שהוא זכאי לנקוט כדי לממש את זכותו, ולא דרש דבר שאינו מגיע לו.
ד. הסדר מותנה: בתיקים מתאימים, ניתן לסגור את התיק ללא הרשעה.
עו״ד סחיטה באיומים בחיפה
תיקי סחיטה באיומים הם מהחמורים בתחום עבירות האלימות ועבירות הכלכלה. העונש הפוטנציאלי של עד 9 שנות מאסר דורש ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר.
עו״ד ד״ר לירן אוחיון מביא לכל תיק את הידע האקדמי שלו בדיני העונשין, בשילוב ניסיון עשיר בייצוג נאשמים בבתי המשפט בחיפה והצפון.
לקריאה נוספת: איומים - סעיף 192 | מה ההבדל בין עבירת איומים לתקיפה: מתי מילים הופכות לכתב אישום | תקיפת עובד ציבור - סעיף 382א | זכויות החשוד בחקירה | סחיטה מינית ברשת: מה עושים כשמאיימים לפרסם תמונות וסרטונים
הערה חשובה: האמור במאמר זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו. לייעוץ פרטי - פנו לעו״ד ד״ר לירן אוחיון, חיפה.